החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 2547/07 סרור קלמנט נ. מדינת ישראל- משרד התעשייה המסחר והתעסוקה - יחי

ניתן ביום

בקצרה

אחר · הארכת מועד להגשת בקשה להישפט לפי חוק העבירות המינהליותבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש ביקש רשות ערעור על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שדחה ערעורו על דחיית בקשתו להישפט בעבירה מינהלית שהוגשה באיחור. בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע כי גם אם הוכח שההודעה לא נמסרה, המבקש השתהה יתר על המידה בפנייה לערכאה המוסמכת. הבקשה נדחתה.

העובדות

לאחר שהוטל על המבקש קנס מנהלי בגין העסקת עובדים זרים ללא היתר, הודעת הקנס לא הגיעה אליו. לאחר דרישה לתשלום החל מו״מ מכתבים עם המשיבה, והמבקש הגיש בקשה להישפט רק לאחר כחמישה חודשים מהמועד בו נודע לו על עמדת המשיבה. בתי הדין האזורי והארצי לעבודה דחו את הבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל בקשה לרשות ערערור על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בדבר דחיית בקשה להישפט בעבירה מינהלית שהוגשה באיחור?
  2. 2.האם השתהות של המבקש בפנייה לערכאה השיפוטית מצדיקה דחיית ערעורו גם אם לא הוכח כי הודעת הקנס לא נמסרה מסיבות שאינן תלויות בו?

הלכות

  1. 1

    סד הזמנים של שלושים ימים לבקשה להישפט נועד לזרז את ההליכים כדי שליבון הפלוגתאות ייעשה בזמן אמת, ושיהוי יתר בפנייה לערכאה מצדיק דחיית הערעור.

    ״תכליתו של סד זמנים זה היא לזרז את ההליכים ככל הניתן, כדי שליבון הפלוגתאות ייעשה בזמן-אמת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • קנס מנהלי
  • בקשה להישפט
  • הארכת מועד
  • שיהוי
  • סד זמנים
  • חוק העבירות המינהליות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

2547/07

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

סרור קלמנט

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל -

משרד התעשייה המסחר והתעסוקה - יחידת הסמך

לעובדים זרים

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

הדין הארצי לעבודה בירושלים, מיום 1.3.07, בעפ"א 35/06, שניתן על ידי כבוד

השופטים: רבינוביץ, צור, גליקסמן

בשם המבקש:

עו"ד איתמר כץ

בשם המשיבה:

עו"ד דנה מנחה

החלטה

1.

בחודש דצמבר 2004 הושת על המבקש קנס מנהלי בגין העסקת שני עובדים זרים ללא היתר. ברם, הודעת הקנס אשר נשלחה למענו של המבקש בדואר רשום, לא הגיעה לידיו, וזאת מחמת שדבר הדואר "לא נדרש". בשלהי חודש מאי 2005, נשלחה לאותה כתובת דרישה לתשלום הקנס, וזו הגיעה ליעדה. בעקבות כך החלה התכתבות בין המבקש, באמצעות בא-כוחו, לבין המשיבה. בהתכתבות זו עתר המבקש להישפט על העבירה, אך המשיבה סירבה לכך מאחר שהמועד להגיש בקשה כזו חלף. ההתכתבות בין הצדדים המשיכה גם לאחר שהמשיבה ענתה לפנייתו השנייה של המבקש, וציינה כי אם רצונו להשיג על החלטתה, עליו לפעול "לפי הוראת סעיף 13 לחוק העבירות המינהליות" (מכתב מיום 7.8.2005). בהוראת סעיף זה, יש להבהיר, מוסדרת סמכותו של בית-משפט לקיים משפט בעניינו של אדם, אף אם המועד להגשת הבקשה חלף. אולם, המבקש, אשר סבר כי הגיש את בקשתו במועד, המשיך בפניותיו למשיבה וביקש כי יימסרו לידיו מסמכים שונים.

רק ביום 30.3.2006 הגיש המבקש בקשה לבית-הדין האזורי לעבודה תל-אביב, ובה עתר להישפט בגין העבירה. המבקש טען בפני בית-הדין האזורי כי הודעת הקנס לא נמסרה לידיו וזאת, ככל שיכול הוא לשער, מאחר ובאותה עת נערכו עבודות בנייה ברחוב בו הוא מתגורר, ועקב כך לא הגיעו דברי דואר ליעדם. בית-הדין האזורי דחה טענה זו, וקבע כי לא הוכח שההודעה לא נמסרה לו מסיבות שאינן תלויות בו, כפי שנדרש מכוח תקנה 15 לתקנות העבירות המינהליות, התשמ"ו-1986. עוד נקבע, כי המבקש לא הצביע על טעמים המצדיקים הארכת מועד להגשת הבקשה להישפט, ומשכך דחה את בקשתו.

2.

המבקש ערער על אותה החלטה בפני בית-הדין הארצי לעבודה, שם חזר על טענותיו. בית-הדין הארצי קבע, כי קביעתו של בית-הדין האזורי לפיה "לא הוכח כי ההודעה לא נמסרה למבקש מסיבות שאינן תלויות בו", אינה יכולה לעמוד נוכח מסד הראיות שהוצגו. עם זאת, דחה בית-הדין את הערעור עקב השיהוי הרב בהתנהלות המבקש. לעניין זה, ציין בית-הדין, כי חלפו כחמישה חודשים מהמועד בו נודע למבקש על עמדת המשיבה ועד שהגיש את בקשתו.

3.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה. לדידו, נוכח קביעתו של בית-הדין כי עלה בידו להוכיח שההודעה לא נמסרה לו מסיבות שאינן תלויות בו, אין מנוס מלהיעתר לבקשתו.

המשיבה, מנגד, סבורה כי קביעתו של בית-הדין הארצי אינה קביעה פוזיטיבית כי דבר הדואר לא נמסר עקב סיבות שאינן תלויות במבקש. כן טוענת המשיבה, כי המבקש השתהה יתר על המידה ומשכך בדין נדחה ערעורו.

4.

דין הבקשה להידחות. אמת, אין כל קביעה פוזיטיבית בפסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה שהמבקש הוכיח את אשר הוא טוען לו, ומשכך בקשתו להישפט לא הוגשה במועד. מעבר לדרוש אוסיף, כי אף אם אקבל את עמדתו של המבקש לעניין זה, יש ממש בקביעה שהוא השתהה יתר על המידה בפניה לערכאות השיפוטיות. חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 מאפשר לנאשם לבקש להישפט בגין העבירה המיוחסת לו, תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההודעה. תכליתו של סד זמנים זה היא לזרז את ההליכים ככל הניתן, כדי שליבון הפלוגתאות ייעשה בזמן-אמת. המבקש השתהה יתר על המידה בפנייתו לערכאה המוסמכת, ובפיו לא היה הצדק סביר לכך. משאלו פני הדברים, החמיץ המבקש את האפשרות להביא את עניינו בפני ערכאה שיפוטית, ועל כן לא היה מנוס מדחיית ערעורו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' בכסלו התשס"ח (20.11.07).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בג"ץ 93/06ד.נ. כל גדר בע"מ נ. שר התעשייה,המסחר והתעסוקהפסק-דין
  • בג"ץ 149/08רום גבס חיפוי וקירוי בע"מ נ. בית הדין הארצי לעבודההחלטה

הלכות

  1. 1סד הזמנים של שלושים ימים לבקשה להישפט נועד לזרז את ההליכים כדי שליבון הפלוגתאות ייעשה בזמן אמת, ושיהוי יתר בפנייה לערכאה מצדיק דחיית הערעור.