רע"פ 2564/11פלוני נ. מדינת ישראל

לפניי " בקשה דחופה לאיסור פרסום סגירת דלתיים והסרת פרסום פוגע ".

לפני למעלה מעשור הגיש המבקש, במסגרת התיק שבכותרת, בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.3.11 בע"פ 54660-08-10 (להלן: ההליך בבית המשפט המחוזי ) שניתן בערעור אותו הגיש כלפי העונש שנגזר עליו במסגרת הליך פלילי שנוהל נגדו, במסגרתו הורשע בעבירה של איומים כלפי אשתו לשעבר ( ת"פ (י-ם) 9344/08 . להלן: ההליך בבית משפט השלום ).

ההליך שבכותרת בא אל סיומו עם דחיית בקשת רשות הערעור, ע"י כב' השופט ס' ג'ובראן, בהחלטה מיום 4.4.2011 (להלן: ההחלטה ).

בבקשה שלפניי טוען המבקש, כי לאחרונה בתו המתבגרת התוודעה לאותה החלטה וכי הוא חושש כי דבר ההחלטה יתפרסם בקרב בני כיתתה ומכריה. לטענתו , ההחלטה היא בגדר 'פצצה מתקתקת' ומפרה את צנעת הפרט שלו ושל משפחתו.

דיון והכרעה

ההליכים בעניינו של המבקש נוהלו בדלתיים פתוחות. עיון בהחלטות שניתנו בעניינו של המבקש, בכל הערכאות השונות, מעלה כי מעולם לא נאסר פרסומם. יצוין כי החלטת כב' השופט ג'ובראן בהליך שבכותרת לא חושפת כל פרט הנוגע לצנעת חייו של המבקש שכבר לא נחשף במסגרת גזר-הדין שניתן בעניינו ביום 21.6.2010 בהליך בבית משפט השלום. בנסיבות אלו, ומשהמבקש לא הצביע על מקור בדין שמאפשר בשלב זה איסור פרסום ההחלטה, שניתנה כאמור לפני למעלה מעשור, דין הבקשה היה להידחות ולו בשל חלוף הזמן מאז פרסום ההחלטה (ראו והשוו בש"פ 3031 בן דוד נ' מדינת ישראל ; 9/9/2015 פסקה 4 להחלטת כב' הש' נאור (כתוארה אז).

הגם שכך, ביקשתי את עמדת המדינה לבקשה.

משהמבקש מיקד את בקשתו בפרסום שמה של בתו הסכימה המדינה, לפנים משורת הדין, לתיקון מסוים בנוסח ההחלטה, זו שתותר לפרסום, באופן שתחת האמור בפסקה השנייה להחלטה ייכתב " כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. לפי המתואר בכתב האישום, ביום 6.9.2008 שלח המבקש לאשתו(בנפרד) מספר הודעות sms

בהן איים עליה כי ירצח אותה במידה ולא יקבל לידו את בתם המשותפת" ובתוך כך להשמיט את הציטוט, שמופיע בהמשך הפסקה השנייה להחלטה, שמפרט את תוכן האיומים, ואת שמה של הבת.

לאור הסכמת המשיבה, ולפנים משורת הדין, ורק בשל רגישות העניין, אני מורה כי הנוסח לפרסום של ההחלטה שניתנה ביום 4.4.2011, בהליך שבכותרת, יתוקן

כך שתחת האמור בפסקה השנייה להחלטה ייכתב "כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. לפי המתואר בכתב האישום, ביום 6.9.2008 שלח המבקש לאשתו(בנפרד) מספר הודעות sms

בהן איים עליה כי ירצח אותה במידה ולא יקבל לידו את בתם המשותפת" ובתוך כך יושמט הציטוט, שמופיע בהמשך הפסקה השנייה להחלטה, שמפרט את תוכן האיומים, ואת שמה של הבת.