החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 2600/22 דורון חתן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · הארכת מועד להישפט על דוחות תעבורהבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בערעורים על החלטות בית משפט השלום לתעבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על דחיית בקשה להארכת מועד להישפט על דוחות תעבורה. נקבע כי תשלום הקנס מקים חזקת ידיעה ומשמעו הודאה והרשעה לפי סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי. הבקשה לא עוררה שאלה עקרונית או חשש לעיוות דין, והאיחור של כתשעה חודשים לא הצדיק ארכה.

העובדות

המבקש נהג ברכבו במהירות העולה על המותר בשלושה מועדים, וצולם בדוחות תעבורה. הקנסות שולמו לאחר כחודשיים מהעבירות על ידי מזכירת החברה שבבעלותו. הבקשה להארכת מועד להישפט הוגשה כתשעה חודשים לאחר התשלום ונדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להישפט על דוחות תעבורה לאחר ששולמו הקנסות והוגשה הבקשה כתשעה חודשים מאוחר יותר?
  2. 2.האם תשלום הקנס יוצר חזקת ידיעה על הדוח גם בהעדר אישור מסירה?
  3. 3.האם מתקיימים התנאים למתן רשות ערעור בגלגול שלישי בנסיבות העניין?

הלכות

  1. 1

    משעה ששולם הקנס רואים את הנאשם כאילו הודה באשמה והורשע ונשא עונשו, ואין לבחון מי שילם את הקנס

    ״משעה ששילם אדם את הקנס בו התחייב רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד להישפט
  • חזקת ידיעה
  • תשלום קנס
  • גלגול שלישי
  • עיוות דין
  • רשות ערעור
  • אישור מסירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

2600/22

לפני:

כבוד השופט י' אלרון

המבקש:

דורון חתן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על

פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים ב-עפ"ת 43341-02-22 מיום 10.03.2022

שניתן על ידי השופטת ר' בש

בשם המבקש:

עו"ד ולדי טטלבוים

החלטה

1.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ר' בש ) ב-עפ"ת 43341-02-22, עפ"ת 43354-02-22 ו-עפ"ת 43377-02-22 מיום 10.3.2022, בגדרו נדחו ערעורי המבקש על החלטות בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (השופטת ר' פרסון ) ב-המ"ש 510-11-21, 603-11-21, 604-11-21 כולן מיום 4.1.2022.

2.

בהתאם למתואר בדוחות התעבורה, בימים 2.11.2020, 8.12.2020

ו-9.2.2021 צולם רכבו של המבקש כשהוא נוסע במהירות של 114 קמ"ש; 108 קמ"ש; ו-108 קמ"ש, בהתאמה, במקום בו המהירות המרבית המותרת היא 80 קמ"ש בלבד, וזאת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות ). בגין עבירות תעבורה אלו, נשלחו למבקש שלוש הודעות בדבר תשלום קנס בסכומים הנעים בין 750 ל-1,500 ש"ח.

3.

המבקש הגיש ביום 2.11.2021 בקשה להארכת מועד להישפט, אשר נדחתה בהחלטות בית משפט השלום. הודגש, כי הקנסות שולמו ביום 22.2.2021, ואילו המבקש הגיש בקשתו לאחר כתשעה חודשים אף כי חזקה שידע אודות הדוחות לכל המאוחר במועד התשלום. בנסיבות אלו, נקבע כי נדרשים טעמים כבדי משקל להארכת המועד להישפט – וכאלו אין בנמצא.

4.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי

– נדחה.

בית המשפט המחוזי קבע כי אין לייחס משמעות לעובדה כי לא הוגשו לבית המשפט אישורי המסירה של הדוחות, נוכח החזקה בדבר ידיעת המבקש עליהם משעה ששולמו. עוד נדחתה טענת המבקש כי לא ידע על אודות הקנסות, מאחר ששולמו על ידי מזכירת החברה שבבעלותו ללא ידיעתו, מן הטעם כי אין זה תפקידו של בית המשפט לבחון את נסיבות תשלום הקנסות.

לבסוף, נדחו טענותיו כי בקשתו להארכת מועד להישפט נדרשת בשל נסיבות אישיות ולשם הסבת הדוחות על שם אשתו, אשר נהגה ברכב במועדים הרלוונטיים.

5.

מכאן הבקשה שלפניי.

לשיטת המבקש, קביעת הערכאות קמא כי עצם תשלום הדוחות יוצרת "חזקת ידיעה", על אף שבהעדר אישור מסירה, מקימה עיוות דין חמור. כמו כן, לטענתו, עניינו מעורר סוגיה עקרונית נוכח העובדה כי אפשרות תשלום הקנס מתעדכנת באתר של "המרכז לגביית קנסות" עוד בטרם הגיע הדוח לבעלי הרכב, כך שבהינתן קביעה לפיה קמה "חזקת ידיעה" – מצב זה עלול להביא "להרשעת חפים מפשע". משכך ואף בשל נסיבותיו האישיות, נטען כי בקשתו מצדיקה קבלת רשות ערעור "בגלגול שלישי".

6.

דין הבקשה להידחות .

7.

הלכה ידועה היא כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה אך למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין, או אי צדק חמור שנגרם למבקש (רע"פ 2750/22 ליולקו נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (9.5.2022); רע"פ 2354/22 טקסל אפ.סי.ג'י טכנולוגי (2100) בע"מ נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (27.4.2022)).

הבקשה נטועה היטב בדל"ת אמות עניינו הפרטני של המבקש, ואף לא מתקיים חשש לעיוות דין או אי צדק המצדיקים ליתן רשות ערעור. די בכך כדי לדחותה.

8.

למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופה. המבקש חרג באופן משמעותי מסד הזמנים המוקנה לצורך הגשת בקשה להארכת מועד להישפט, וטענותיו אינן מצדיקות מתן ארכה חרף האיחור האמור (רע"פ 394/22 ברדוגו נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (7.2.2022); רע"פ 7967/21 מירון נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (22.11.2021)).

זאת ועוד, הוראות סעיף 229(ח)

לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 ברורות ונהירות – משעה ששילם אדם את הקנס בו התחייב – "רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו". אין זה מתפקידו של בית המשפט לברר מי הוא זה ואי זה הוא אשר שילם את הקנס, וברי כי אין בטענות מסוג זה כדי להצדיק מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" (רע"פ 7928/21 ג'ינו נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (21.11.2021)).

הבקשה אפוא נדחית.

ניתנה

היום, י' באייר התשפ"ב (11.5.2022).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • רע"פ 5947/22גולן פרבר נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 3203/22מאגד עפאנה נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1משעה ששולם הקנס רואים את הנאשם כאילו הודה באשמה והורשע ונשא עונשו, ואין לבחון מי שילם את הקנס