רע"פ 2687/09 דוד גרוזינגר נ. מדינת ישראל

עובר להקמתה של שכונת מגורים חדשה בעיר באר-שבע, נשכרו שירותיה של חברת "איזוטופ", המתמחה בביצוע בדיקות צפיפות ורטיבות של שכבות קרקע. בודקים מטעם החברה, עליהם נמנה המבקש, היו אמורים להבטיח כי עבודות החפירה, המילוי וההידוק של הקרקע, שנעשו במקום בין השנים 1997-1996, עמדו בתנאיו של המפרט אותו כלל משרד הבינוי והשיכון בהסכם ההתקשרות עם החברה המבצעת.

כאשר החלו עבודות תשתית באתר הבנייה, התגלה כי עבודות מילוי העפר לא בוצעו כנדרש וחרגו באופן ניכר מהוראות המפרט, דבר שהיה כרוך בנזק בשיעור ניכר. מחקירת המשטרה עלה, כי אחד האשמים בכך היה המבקש, שהוציא תעודות בדיקה פיקטיביות באשר לאיכות הקרקע וצפיפותה, ובדרך זו הוצג מצג שווא לפיו הקרקע מולאה והודקה בהתאם לדרישות ההסכם והמפרט. המבקש קיבל תמורה עבור מעשיו האמורים, ובגין כל אלה יוחסו לו, בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בבאר שבע, עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד וקבלת שוחד, עבירות לפי סעיפים 415 סיפא, 423 ו-290 לחוק העונשין.

המבקש הודה בעובדותיו של כתב האישום, ולאחר שהורשע נדון לששה חודשי מאסר בהם היה אמור לשאת בדרך של עבודות שירות, 12 חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך עשרים אלף ש"ח. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, בעוד שערעורה של המשיבה כנגד העונש התקבל, ותקופת המאסר בפועל בה חויב המבקש לשאת הועמדה על 8 חודשים.

בבקשה שבפני עותר המבקש לקבלתה של רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אולם ככל שהפכתי בבקשה לא מצאתי מקום או עילה לקיומו של ערעור שני. העבירות בהן חטא המערער חמורות הן, ומכל מקום הלכה היא כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור נוסף (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)). כוחה של הלכה זו יפה גם למקרים בהם מתגלה פער בענישה בין ערכאות קמא ( רע"פ

5060/04

הגואל נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 24.2.2005)). אכן, לאותן הלכות נקבעו חריגים, אולם לא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עמם.

לפיכך, הבקשה נדחית.