רע"פ 2734/08 אליהו בן יוסף נ. מדינת ישראל

בבית-המשפט לתעבורה בירושלים הואשם המבקש בנהיגה במהירות מופרזת, עבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. משלא התייצב למשפטו, הוחזק המבקש כמודה בעובדות שיוחסו לו, ומשכך הורשע. נגזרו לו שישה חודשי פסילה בפועל בצירוף הפעלתם של ארבעה חודשי פסילה על תנאי מתיק קודם, חודשיים פסילה על-תנאי וקנס בסך 1,500 ש"ח.

בקשה שהגיש המבקש לביטול פסק-הדין, נדחתה. כן נדחה ערעור שהגיש לבית-המשפט המחוזי על אותה החלטה. בערעורו טען המבקש, כי לא התייצב לדיון עקב כך שהזימון לא הגיע לידיו. עוד נטען, כי בשעה שצולם רכבו של המבקש מבצע את העבירה, נהגה בו אשתו, ואף צורפו תצהירים של בני-הזוג לתמיכה בטענה זו. לשיטת המבקש, הצדיקו נסיבות אלו עריכת דיון מחודש בעניין, והפעם בנוכחותו. בדחותו את הערעור קבע בית-המשפט המחוזי, כי מאחר שהעותר אישר בבית-המשפט כי כתובת מגוריו הנה אותה כתובת שהופיעה על ההזמנה לדיון, קמה נגד המבקש החזקה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 , ועל כן לא נפל פגם בהליכים שהתקיימו בעניינו.

משנדחה הערעור, עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, ובפיו אותן טענות שהעלה בפני הערכאה קמא. עוד נטען, כי חזקת המסירה כדין, הנה בבחינת סוגיה עקרונית המצדיקה דיון בפני ערכאת ערעור שנייה.

דין הבקשה להידחות. רשות לערער אינה ניתנת כדבר שבשגרה, הואיל והיא יוחדה למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית לה נודעת השלכה על קהל גדול של מתדיינים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982). חוששני שעניינו של המבקש אינו נמנה על אלה, באשר הוא מעורר סוגיות שבעובדה פרטניות. אשר על כן, הבקשה נדחית וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.