רע"פ 2806/08 שפיק חמזה נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון

לא אוכל להיעתר לבקשה זו למתן רשות לערעור נוסף, אשר כולה מתייחדת לענינו הפרטני של המבקש ויתרה מכך – נוגעת אך למידת העונש שנגזר. משהגיע בית-משפט השלום למסקנה, כי המבקש בנה את ביתו שלא על-פי היתר, ובית-המשפט המחוזי אישר קביעה זו, ברי כי שוב אין מקום לפטור את המבקש מן הסנקציות הקבועות בדין. בפני המבקש, קודם שנטל חירות לעצמו לפעול שלא כחוק, פתוחה הייתה הדרך לנקוט הליכים משפטיים, אך הוא בחר שלא לעשות כן ועם האופן בו נהג לא ניתן להשלים. זאת ועוד, שתי ערכאות קמא הביאו בחשבון – אף אם ערכו שקלול מעט שונה זו מזו של הדברים – את נסיבותיה המיוחדות של הפרשה, ועיקרן בהתנהלותן הפגומה של רשויות התכנון, ועל יסוד כך הקלו משמעותית בעונשו של המבקש, עד כדי הפיכת צו ההריסה שהוצא קשה עד מאד לביצוע. בנסיבות אלו, איני סבור כי למבקש נגרם עיוות דין, ואין אפוא יסוד להתיר את קיומו של ערעור נוסף.