רע"פ 2831/02 ח'ורי וולטר נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע בבית משפט השלום לתעבורה בעכו (כבוד השופט ש' יציב) בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, בתאונת דרכים. בית משפט השלום הטיל על המבקש עונש של עשרה חודשי מאסר לריצוי בפועל, עשרה חודשי מאסר מותנים ופסלת רשיון לתקופה של כשמונה שנים. הוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, הן לעניין הכרעת הדין והן לעניין גזר הדין. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים ש' ברלינר, י' דר, ר' שפירא) דחה את הערעור. עתה עותר המבקש ליתן לו רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

2.המבקש טוען, כי היה על בית המשפט המחוזי לבטל את הכרעת הדין של בית המשפט השלום בשל פגם, של העדר הנמקה, שנפל בה. למבקש טענות גם לעניין הממצאים העובדתיים של הערכאות דלמטה, הנוגעים לדרך התרחשות התאונה. הוא טוען, כי דווקא המנוח הוא שהתרשל עובר לתאונה וכי הדבר צריך היה להביא לזיכויו מאשמת גרימת מוות ברשלנות. לחילופין טוען המבקש, כי העונש שנגזר עליו הנו חמור יתר על המידה ומבקש להפחית בעונשו.

3.דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי אכן קבע כי טוב היה עושה בית משפט השלום את הכרעת דינו בצורה בהירה יותר ומפרט את סיכון התייחסותו למכלול הראיות בפירוט רב יותר מזה שנימק, אך יחד עם זאת לא ניתן לומר כי הכרעת הדין אינה מנומקת כלל. העניינים העובדתיים שמעלה המבקש לגוף העניין נבחנו כדבעי בשתי ערכאות, ולא מצאתי עילה המצדיקה ליתן בגינם רשות ערעור בדרגה שלישית. בית משפט השלום השתית את הכרעת הדין על עדותו של המבקש עצמו בדבר אופן חציית הכביש על ידי המנוח ובדבר המרחק אותו עבר המנוח עד אשר נפגע ממכוניתו של המבקש. הן לדעת בוחן המשטרה והן לדעת המומחה מטעם המבקש (בהתייחסו לנתונים שהוצגו בפניו בחקירה) ניתן היה, בנתונים שהציג המבקש עצמו, למנוע את התאונה.

לעניין העונש שהוטל על המבקש לא מצאתי כל פגם שמצדיק מתן רשות ערעור בערכאה זו.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בבית המשפט השלום בעכו ביום 6.6.2002 בשעה 12:00.