רע"פ 2837/10 דוד אוחיון נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה ברכב במזיד, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב והחזקת סכין שלא כדין, לפי סעיפים 413ד, 413ה, 413ו ו-186 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. במסגרת השיקולים לעונש, בחן בית-משפט השלום תסקיר של שירות המבחן בו ניתן דגש לאפשרויות שיקומו של המבקש, ומנגד, ניתנה הדעת לעברו הפלילי וחומרתן של העבירות. לבסוף, נקבע כי יוארך תוקפו של מאסר על תנאי שעמד נגד המבקש, והוא חויב בקנס, חתימה על התחייבות להימנע מלעבור עבירה, ביצוע שירות לתועלת הציבור, וכן הועמד המבקש בפיקוח שירות המבחן במשך 18 חודשים. בתוך כך הדגיש בית-המשפט, כי בנסיבות בהן שירות המבחן עומד על כך כי נאשם מסוים נמצא בעיצומו של תהליך שיקומי, ושליחתו לכלא עלולה לסכל מטרה זו, יש לתת משקל מיוחד להמלצתו.

2.

לבית-המשפט המחוזי הוגש ערעור מטעם המשיבה, בו הלינה על קולת העונש. היא הפנתה לחומרתן של העבירות ועברו הפלילי של המבקש, וכן לכך שניתנו לו בעבר מספר הזדמנויות לעלות על דרך הישר. נוכח כל אלה, טענה המשיבה כי לא היה מקום להימנע מהפעלתו של המאסר המותנה, ואף נכון היה להוסיף עליו מאסר בעקבות ההרשעה הפעם. בית-המשפט נתן את דעתו לתסקיריו של שירות המבחן, ומצא כי לא מסתמנת מהם תמונה ברורה באשר לסיכויי שיקומו של המבקש. עוד הודגש, כי בעבר ניתנו למבקש מספר הזדמנויות להיטיב את דרכיו והוא כשל, ועל כן הוחלט לקבל את הערעור ולמבקש נגזרו 12 חודשי מאסר. כמו-כן, הופעל המאסר המותנה בן 12 החודשים, חלקו במצטבר, כך שתקופת המאסר הכוללת הועמדה על 18 חודשים. בתוך כך בוטל החיוב בשירות לתועלת הציבור עליו הורתה הערכאה הראשונה, וכן נגזר מאסר על-תנאי בן שישה חודשים.

3.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, תוך שהוא טוען כי לא היה מקום להחמיר בעונשו. בראייתו, מקרה זה מצדיק קיומו של ערעור שני הואיל ומדובר במקרה חריג, בו היה על בית-המשפט לתת משקל מכריע לסיכויי שיקומו ולהמלצת שירות המבחן.

4.

דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי קיומו של ערעור שני נועד ללבן שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש ( ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 130 (1982)), והמקרה שבפני אינו נמנה על אלה. יתר על כן, חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה לדיון בפני ערכאה שלישית (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646, 650 (2003)). למעלה מן הנדרש אוסיף, כי נוכח העבירות בהן חטא המבקש ועברו המכביד, בדין קבע בית-המשפט כי לא ניתן לפטור אותו ללא מאסר ממש או להימנע מהפעלתו של המאסר המותנה. בית-משפט זה עמד, לא אחת, על העובדה כי לתסקיר המבחן תפקיד חשוב בהליך גזירת העונש, אולם מעמדו כהמלצה בלבד ולא כשיקול יחיד או מכריע (רע"פ 5176/03 סוריאנו נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 12.06.03) ; רע"פ 8902/02 נבולסי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.10.02) ; רע"פ 35/02 בנימין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 09.01.02 )).

נוכח האמור, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.