רע"פ 2871/21 פלטון שניידר נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (השופט העמית

א' טל , השופטת מ' ברנט והשופט ש' בורנשטין ) ב-עפ"ג 51614-12-20 מיום 14.3.2021 בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (השופטת א' דניאלי ) ב-ת"פ 37506-08-18 מיום 11.11.2020.

2.

כעולה מכתב האישום, המבקש ריסס כתובות שונות – ובהן סמלי SS , צלב קרס ואת שמו של רופא לצד הכיתוב "רוצח" – על קירות בית כנסת, לשכת משרד הבריאות ולשכת הביטוח הלאומי בפתח תקווה, בשעות הלילה והבוקר המוקדמות של יום ה-15.8.2018.

בהמשך אותו יום, הגיעו לביתו של המבקש שני שוטרים, הזדהו בפניו וביקשו כי יפתח את דלת ביתו. לאחר שהוסבר למבקש כי הוא מעוכב, החל לגדף את השוטרים, פתח את דלתו למחצה ושלח את ידו דרך הפתח, תוך שכיוון לעבר אחד השוטרים מברגה חשמלית מופעלת. השוטר נרתע לאחור, והמבקש פתח את דלתו והחל לרדוף אחר השוטר בעוד המברגה בידו, עד אשר נורה בנשק הלם חשמלי ("טייזר"). המבקש רץ חזרה לביתו, והשוטרים בעקבותיו. משנכנסו לביתו, הודיעו למבקש כי הוא עצור וביקשו לאוזקו. המבקש "השתולל לכל עבר", כלשון כתב האישום, ועל כן נאלצו השוטרים להשתמש בנשק ההלם החשמלי מספר פעמים נוספות.

בגין מעשים אלו, יוחסו למבקש שלוש עבירות של השחתת פני מקרקעין לפי סעיף 196 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק

העונשין ); עבירה של ניסיון תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיפים 273 ו-25 לחוק זה; ועבירה של שימוש בכוח או באיומים למניעת מעצר לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

3.

בית משפט השלום הרשיע את המבקש במיוחס לו על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש, אך סוכם כי המבקש יופנה לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר בעניינו.

על רקע זה, הוגשו לבית משפט השלום שלושה תסקירי מבחן, אשר עיקריהם פורטו בגזר דינו. בין היתר, צוין כי מתסקירי שירות המבחן עולה כי המבקש אינו עובד מספר שנים וסובל מבעיות נוירולוגיות, כאבים פיזיים ופגיעה במצבו הנפשי; בתסקיר הראשון צוין כי שירות המבחן התרשם שהמבקש מתנהג "באופן תוקפני וחשדני ... ומתקשה לבחון אחריותו". אולם, לאחר שהמבקש הביע נכונות לקחת חלק בהליך שיקומי ולהיעזר בשירות המבחן, הומלץ על השתת צו מבחן לצד של"צ, וביטול הרשעת המבקש.

4.

בהמשך, הופנה המבקש לקבלת חוות דעת הממונה לבחינת התאמתו לביצוע עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. המבקש לא התייצב בפני הממונה בשתי הזדמנויות שונות; ובהזדמנות השלישית שניתנה לו התייצב ללא מסמכים רפואיים דרושים. חרף זאת, אפשר בית משפט השלום למבקש הזדמנות רביעית להתייצב בפני הממונה, אליה התייצב כנדרש – אולם הממונה קבע לבסוף כי המבקש אינו כשיר לביצוע עבודות שירות, מאחר שכושר עבודתו ותפקודו מוגבלים.

5.

בגזר דינו, עמד בית משפט השלום על מדיניות הענישה הנוהגת ועל חומרת העבירות בהן הורשע המבקש, תוך שהדגיש כי התנהגותו "חסרת הרסן" פגעה ברגשות הציבור בכללותו, בסדר הציבורי ובשלטון החוק, ותגובת השוטרים היא שמנעה פגיעה

בנפש.

בהתייחס לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, שקל בית המשפט את נסיבותיו האישיות של המבקש ובפרט את היותו נעדר עבר פלילי; מצבו הבריאותי שהוביל להידרדרות במצבו הנפשי; ואת נטילת אחריותו על מעשיו תוך הבעת חרטה.

לצד זאת, דחה בית המשפט את טענת המבקש שלפיה מצבו הנפשי בעת ביצוע המעשים היה קרוב לסייג לאחריות פלילית, באופן המצדיק הקלה משמעותית בעונשו; וציין כי לא ניתן לאמץ את המלצת שירות המבחן בדבר ביטול הרשעת המבקש, בין היתר בשים לב לכך ששירות המבחן התרשם כי המבקש זקוק לטיפול אינטנסיבי ומעמיק ועושה שימוש יום-יומי בסמים.

בית משפט השלום ציין כי אומנם בתחילה סבר כי ראוי היה לגזור על המבקש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, אולם לאור התנהלותו למול הממונה אשר תוארה לעיל, עמדת הממונה שלפיה הוא אינו מתאים לעבודות שירות, והסיכון הנשקף ממנו לציבור – יש לגזור עליו עונשים הכוללים רכיב של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

משכך, גזר בית משפט השלום על המבקש עונשים של חודשיים מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת אלימות או איומים, למשך 3 שנים; ו-4 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה של השחתת פני מקרקעין, למשך 3 שנים.

6.

ערעור המבקש על גזר הדין נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 14.3.2021.

בכלל זה, הדגיש בית המשפט המחוזי כי בית משפט השלום התחשב בכלל השיקולים הרלוונטיים בעת גזירת העונש, ובפרט בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה מטעמו. נקבע, כי משאין בחוות דעת זו כדי ללמד כי מעשי המבקש נגרמו כתוצאה ממצבו הפוסט טראומתי, ההתחשבות במצבו הנפשי של המבקש באה לידי "ביטוי ראוי" בתקופת המאסר הקצרה שהושתה עליו.

7.

מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה שב המבקש וטוען כי בית המשפט המחוזי "התעלם" מטענותיו בדבר מצבו הפוסט טראומתי וקרבתו לסייג אחריות פלילית בשל מצבו הנפשי, באופן שיש בו כדי להוות עיוות דין.

לגישתו, בית המשפט המחוזי לא עמד בחובת ההנמקה ודחה את הערעור "בהתייחסות לאקונית בלבד". בפרט, טוען המבקש כי שגה בית המשפט משלא קיבל את המלצות שירות המבחן בעניינו, ולא בחן האם הממונה פעל "בשקידה סבירה" למציאת מסגרת מתאימה עבורו לביצוע עבודות שירות.

8.

בהחלטתי מיום 30.5.2021 הורתי למשיבה להגיש את תגובתה לבקשה, וכן על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש עד להחלטה אחרת.

9.

בתגובתה, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור, מאחר שהיא אינה עומדת באמות המידה לדיון ב"גלגול שלישי", שכן מדובר בקביעות הנוגעות לעניינו הפרטני של המבקש.

בכלל זה נטען, כי בהתאם לסעיף 51ב לחוק העונשין, ישנם מקרים מסוימים בהם נאשם לא יתאים כלל לביצוע עבודות שירות – ללא תלות בקיומן של חלופות שונות; וכי במקרים אלו לא חלה החובה לפעול בשקידה סבירה לבחינת מסגרת מתאימה שבה הוא יוכל לשאת בעונשו בדרך של עבודות שירות.

בתשובתה, צירפה המשיבה מכתב מטעם היועצת המשפטית של מערך עבודות השירות, שבגדרה הודגשו המאמצים הרבים בהם נוקט המערך על מנת לשלב אנשים בעלי מוגבלויות בעבודות שירות. כמו כן, הודגש כי ישנם מקרים שבהם מצבו הרפואי של אדם אינו מאפשר לו לבצע עבודות שירות, ללא תלות במאפייני המסגרות השונות. זאת, כאשר עצם הצבתו בעבודות שירות מעוררת חשש לפגיעה נוספת בשלומו או בשלום סובביו; וכן במקרים שבהם הוא אינו מסוגל לבצע עבודות שירות למשך 5 ימים בשבוע ומעל 6 שעות עבודה ביום, כנדרש לפי סעיף 51ו(ב) לחוק העונשין.

עוד צוין, כי במקרה דנן הממונה סבר כי המבקש אינו כשיר לביצוע עבודות שירות בהיקף הדרוש, לאור חוות דעת פסיכיאטרית מטעם המבקש בגדרה צוין כי "כושר עבודתו מוגבל קשות".

10.

דין הבקשה להידחות.

11.

הלכה מושרשת היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במשורה, ורק במקרים אשר הדיון בהם מעורר שאלה משפטית או סוגיה עקרונית רחבת היקף החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, וכן במקרים חריגים בהם התגלה חוסר צדק או עיוות דין קיצוני. זאת ועוד, רשות ערעור על חומרת העונש תינתן אך ורק במקרים נדירים שבהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות (ראו למשל רע"פ 2151/21 דהן נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (7.4.2021)).

עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים אלו – ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

12.

ככלל, "על הממונה על עבודות השירות לעשות את כל המאמצים האפשריים על מנת למצוא שיבוץ מתאים לכל נאשם שנמצא מתאים לרצות את עונשו בדרך זו" ( ע"פ 5283/11

פלוני נ' מדינת ישראל (23.1.2012)). עם זאת, מקום בו נאשם לא נמצא מתאים כלל, או כאשר נמנע מן הממונה למצוא שיבוץ מתאים, הדבר עשוי להוביל את בית המשפט לבחור ב"חלופה עונשית אחרת, שאינה בהכרח תואמת את האיזון המקורי והראוי של שיקולי הענישה" (ע"פ 10292/06 פלוני נ' מדינת ישראל (8.4.2008)).

בענייננו, הופנה המבקש מספר פעמים לממונה על עבודות שירות, אשר קבע החלטתו על סמך חוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה מטעמו של המבקש ובהתבסס על מגבלותיו הרפואיות, וקבע כי הוא אינו כשיר לבצע עבודות שירות כלל. המבקש אמנם משיג על קביעה זו תוך ששב ומציין כי הוא "מוכן לבצע כל עבודה עליה יחליט הממונה", אך לא הביא כל תימוכין בדבר יכולתו לעמוד בדרישות שעות העבודה ונהלי העבודה הקבועים בחוק העונשין, חרף חוות הדעת הרפואית בעניינו.

יודגש כי אין להשלים עם מצב בו "אדם עם מוגבלות ייאסר במקום שאחר לא ייאסר" (רע"פ 1/09 אסרף נ' מדינת ישראל , פסקה ז (17.3.2010)), ובהתאם לכך על גורמי האכיפה והענישה להמשיך ולשקוד על הרחבות האפשרויות והחלופות המאפשרות השתת עבודות שירות אף במקרים בהם סובל הנאשם ממגבלות.

אולם, במקרה דנן, הממונה על עבודות שירות התרשם כי המבקש אינו מסוגל לעבוד בהיקף המינימאלי הקבוע בחוק העונשין לשם נשיאה בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות; ואילו המבקש אינו משיג על קביעה עובדתית זו, ואף אינו טוען דבר באשר לחוקתיות דרישת הסף לביצוע עבודות שירות שקבע המחוקק. כל שטוען המבקש, הוא כי ראוי היה לבחון בעניינו מסגרת חלופית לביצוע עבודות שירות – בשים לב למגבלותיו הקיימות ובתוך גבולות החוק הקיים.

טענות אלו אינן מתיישבות עם הדין הקיים, ובאין טענה בדבר חוקתיות הוראות חוק העונשין בעניין, אין בהן כדי להצדיק ערעור ב"גלגול שלישי".

13.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקש יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 1.8.2021 עד השעה 10:00 בבית המעצר הדרים, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר בטלפונים: 08-9787377 או

08-9787336.

14.

אני מפנה את תשומת לב שירות בית הסוהר לאמור בתסקירי שירות המבחן ובחוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו של המבקש, על מנת לבחון את מיקום מתקן הכליאה בו ירצה המבקש את עונש המאסר בפועל שנגזר עליו.