פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
2932/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
מוחמד מרגאן – ת.ז. 033258682
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ע"פ 3077/08 שניתן
ביום 20.3.08 על ידי כבוד השופטים ר' שפירא, ע' גרשון וצ' קינן
בשם המבקש:
עו"ד שקור זוהרי
בשם המשיבה:
עו"ד עמית אופק
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום בעכו (פ 3185/06) בגין עבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ).
לפי הנטען בכתב האישום, בתאריך 15.7.2006 בכיכר בית העלמין בכרמיאל, החזיק המבקש סכין שלא כדין, ולא עלה בידו להוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.
ביום 19.9.2007 הרשיע בית משפט השלום בעכו (כבוד השופט מ' אלטר ) את המבקש על יסוד הודאתו בעבירה שיוחסה לו.
בטרם מתן גזר הדין הוגש לבית משפט השלום תסקיר מטעם שירות המבחן. בתסקיר ציין שירות המבחן כי התרשם כי המבקש הינו אדם בעל פוטנציאל חיובי, וכי הוא מקבל אחריות על מעשיו ואף מביע חרטה. שירות המבחן המליץ להסתפק במאסר מותנה ולשיטתו די בכך בכדי להוות עבור הנאשם עונש מרתיע דיו על מנת שיימנע מלחזור על העבירה.
ביום 15.1.2008 גזר בית המשפט השלום על המבקש 2 חודשי מאסר בפועל, ו-7 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שלוש לא יעבור עבירה לפי חוק סעיף 186(א) לחוק העונשין.
על גזר דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"פ 3077/08).
בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים ר' שפירא , ע' גרשון ו צ' קינן ) דחה את הערעור, וקבע כי העונש שנגזר על המבקש אינו חמור במידה המצדיקה את התערבותו.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי אשר בגדרה טוען בא-כוח המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדחה את ערעורו של המבקש, וכי לא התחשב מספיק בנסיבותיו האישיות ובעברו הנקי, ולא נתן משקל ראוי להמלצת שירות המבחן שלא להטיל על המבקש עונש מאסר בפועל, כמו כן טוען בא-כוח המבקש כי העונש שהוטל עליו חורג ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים.
מנגד, טוענת המשיבה כי בקשתו של המבקש אינה מצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית, שכן אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית, החורגת מדלת אמותיו של תיק זה.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה, ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.
הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית, ניתנת במקרים חריגים בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית. מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירה אותה ביצע המבקש. מסיבות אלו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של ענין, דין הבקשה להדחות. הטענות אותן מעלה בא-כוח המבקש בבקשתו נשקלו על ידי הערכאות הקודמות והעונש שהוטל עליו הינו עונש הולם המתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים כולל המלצות שירות המבחן. עיון בפסק דינה של ערכאת הערעור מלמד שזו נימקה את מסקנותיה כדבעי, ועל כן אין מקום להתערב בהן.
העבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה היא עבירה שיש למגר אותה, ופגיעתה בציבור היא פגיעה קשה, לעניין זה יפים דברי בית המשפט בע"פ 5928/93 דרס בן ביאדגלי ביאדגלין נ' מדינת ישראל , (לא פורסם, 13.7.1994)
"לא ראינו אפשרות להקל בעונש. השימוש בסכינים במועדונים לסוגיהם ובסביבתם הפך לתופעה תדירה ומסוכנת בחיינו. עצם נשיאת סכין קומנדו כה מסוכנת בכיסו של המערער, אשר, לצערנו, אינו היחיד שנוהג כך, מצביעה על הסכנה לציבור הנובעת מ'תרבות הסכין' המתפתחת".
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
המבקש יתייצב ביום 10.7.08 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לשם תחילת ריצוי עונשו.
ניתנה היום, ט' בסיון התשס"ח (12.6.2008).
ש ו פ ט