רע"פ 2955/10 מרדכי אליהו נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע יחד עם שותפו (שעניינו נדון ברע"פ 2387/10 אוחיון נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 21.04.10)), לפי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה ברכב במזיד, פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב, לפי סעיפים 413ד, 413ה, ו-413ו לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בגזר-דינו התחשב בית-המשפט באפשרויות שיקומו של המבקש, כעולה מתסקיר חיובי של שירות המבחן, ולפיכך הוטלו עליו 250 שעות שירות לתועלת הציבור, קנס וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה, והוא הועמד בפיקוח שירות המבחן במשך 18 חודשים. בתוך כך האריך בית-המשפט שני מאסרים על תנאי שעמדו לחובת המבקש.

2.

לבית-המשפט המחוזי הוגש ערעור מטעם המשיבה, בו שטחה את השגותיה על קולת העונש. בית-המשפט בחן את נסיבות ביצוען של העבירות, את תסקיר המבחן בעניינו של המבקש ואת עברו המכביד, וקיבל את הערעור. על המלצתו החיוביות של שירות המבחן בעניינו של המבקש נאמר, כי היא אינה "יכולה לשאת על גבה את ההחלטה להימנע מהפעלת המאסרים על-תנאי, תוך הארכתם והימנעות מוחלטת מהטלת מאסר" (עמ' 11 לפסק-הדין). אי לכך, נגזרו למבקש 12 חודשי מאסר, וכן הופעלו שני מאסרים על תנאי, חלקם בחופף, כך שתקופת המאסר הכוללת הועמדה על 25 חודשים. עוד הושת על המבקש מאסר על-תנאי בן שישה חודשים. מנגד, בוטל החיוב בביצוע שירות לתועלת הציבור.

3.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, תוך שהוא טוען כי לא היה מקום להחמיר בעונשו, ולכך אין בידי להיעתר. הלכה היא כי בית-משפט זה מתיר את קיומו של ערעור שני, רק מקום שעניינו של המבקש מעורר שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני ( ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 130 (1982)). עניינו של המבקש אינו נמנה עם אלה. יתר על כן, חומרת העונש לבדה אינה מקימה עילה למתן רשות ערעור (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646, 650 (2003)), ואף שלכלל זה נקבעו חריגים, הם אינם מתקיימים במקרה הנוכחי. למעלה מן הדרוש אוסיף, כי גם בעונש גופו לא מצאתי חומרה יתרה, נוכח עברו הפלילי המכביד של המבקש, והעובדה שהוא שב וחטא בפלילים חרף מאסרים על תנאי שעמדו נגדו.

אי-לכך, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.