רע"פ 3017/20עסאם נעאמנה נ. היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון והבנייה

הליך זה הועבר לטיפולי לצורך סיווגו וזאת על פי החלטתו של כבוד השופט ע' פוגלמן

מיום 14.5.2020. בהמשך להחלטתי מיום 17.5.2020 הגישו הצדדים את עמדתם בסוגייה זו ולאחר שעיינתי במכלול החומר באתי לכלל מסקנה כי ההליך הערעורי הנכון במקרה דנן הינו בקשת רשות ערעור.

ברקע הדברים עומדת בקשה שהגיש המערער לביטול צו הריסה מינהלי שהוצא בענייננו. בית משפט השלום בקריות (בצה"מ 49507-06-19) דחה את הבקשה והמערער, אשר לא השלים עם הכרעתו של בית משפט השלום, השיג עליה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי (עפ"א 65403-09-19, כב' השופטת ע' ורבנר ) דחה בפסק-דינו מיום 18.3.2020 את הערעור ואפשר למערער לבצע הריסה עצמית של הבנייה מושא הצו. סמוך לאחר מתן פסק-הדין עתר המערער להארכת מועד לביצוע ההריסה העצמית. בהחלטתו מיום 20.4.2020 דחה בית המשפט את הבקשה. על החלטתו זו של בית המשפט המחוזי הוגש ההליך שבכותרת. יוער, כי במקביל הגיש המערער בקשת רשות ערעור המופנית כנגד פסק-הדין מיום 18.3.2020 וזו תלויה ועומדת בפני בית משפט זה (רע"פ 3762/20).

כפי שצינתי לעיל סבורני כי דרך ההשגה על ההחלטה מיום 20.4.2020 היא על דרך של בקשת רשות ערעור. סעיף 254ט(ט) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965

(להלן: החוק ) מורה כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט בבקשה לעיכוב ביצוע של צו הריסה סופי (מינהלי או שיפוטי). על החלטת בית המשפט המחוזי שניתנה במקרה דנן ניתן להשקיף, מן הבחינה המהותית, כהחלטה הדוחה בקשה ראשונה לעיכוב ביצועו של צו הריסה סופי. בנסיבות אלה מוקנית למערער אפשרות להשיג על החלטה זו באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור כקבוע בסעיף 254ט(ט) לחוק (השוו למשל, ע"פ 5481/19 פלד נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה (20.8.2019)). למעלה מן הצורך אציין כי גם אם נשקיף על ההחלטה ככזו שעניינה בהבהרת פסק הדין מיום 18.3.2020 ואשר מהווה למעשה חלק ממנו (השוו למשל, רע"פ 6016/06 קובן נ' מדינת ישראל מע"מ ת"א , פיסקאות 8-7 (17.7.2007); בש"פ 377/14 ג'ורן נ' מדינת ישראל (26.1.2014)), כפי שטוען המערער, הרי שאין בנתון זה כדי לשנות מן התוצאה שאליה הגעתי. הטעם לכך הוא שפסק הדין ניתן בבית המשפט המחוזי ב"גלגול שני" ועל כן אופן ההשגה עליו הוא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לבית משפט זה (ויוזכר כי המערער אכן השיג על פסק הדין בגדר רע"פ 3762/20 אשר עודנו תלוי ועומד). כך או אחרת, לא עומדת למערער זכות ערעור (השוו, בש"פ 1432/14 דוד נ' פרקליטות המדינה (18.3.2014)).

התוצאה היא, אפוא, כי סיווגו של ההליך ישוּנה לבקשת רשות ערעור. המזכירות תפעל בהתאם, תתייק בתיק את החלטתי זו ותעבירו לטיפול שופט כמקובל.