רע"פ 3051/09 ענאד אלאסד נ. מדינת ישראל

1.

המבקש נסע מאחורי משאית וניסה לעקוף אותה, על אף שרכב אחר נסע בנתיב העקיפה בכיוון הנגדי. בדרך זו סיכן המבקש את הנוסעים בכביש וגרם למשאית ולרכב נוסף לסטות לשוליים. על רקע זה הורשע המבקש בעקיפה כשהדרך לא פנויה, עבירה לפי תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. בעקבות כך הוא נדון בבית-המשפט לתעבורה בנצרת לקנס בסך 1,500 ש"ח, פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך ארבעה חודשים, ופסילה על תנאי למשך שנתיים. כמו כן, הופעלה, בחופף, תקופת פסילה על תנאי שעמדה נגדו.

2.

בערעור שהגיש לבית-משפט המחוזי בנצרת טען המבקש, בין היתר, כי משנמנע להשלים את עקיפת המשאית לא ביצע "עקיפה" כמשמעותה בתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה, ולפיכך, אין ההוראה חלה עליו. בית-משפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי "מדובר בעקיפה ממש שהמערער, למזלו, חדל באמצעיתה מלהשלים אותה" (עמ' 5 לפסק הדין).

3.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בנימוק כי למונח "עקיפה" שבסעיף 47(ד) נדרשים פרשנות והבהרה.

לבקשה זו אין בידי להיעתר. השגותיו של המבקש ביחס לגדר תחולתה של "עקיפה" נבחנו בכובד ראש על ידי הערכאה הדיונית, והן שבו ונבחנו על ידי ערכאת הערעור. מטעם זה, והן משום שלהשקפתי התוצאה אליה הגיעו ערכאות קמא נכונה היא, דין הבקשה (וממילא גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש) להידחות, וכך אני עושה.