רע"פ 3065/19 אהרון אסלן נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' בכור ) בעפ"ת 3112-04-18 מיום 20.3.2019, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת ר' רז ) בת"ד 2191-09-15, מיום 20.11.2017 ומיום 19.2.2018, למעט ביטול המאסר בפועל (בעבודות שירות) שנגזר עליו.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בכתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות ); עבירה של התנהגות הגורמת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות; עבירה של נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה ); ועבירה של גרימת חבלה של ממש, לפי סעיף 38(3) לפקודה.

על פי עובדות כתב האישום, נהג המבקש בשעות הערב המאוחרות ברחוב ירושלים בעיר כפר סבא, ובהגיעו לצומת עם רחוב ויצמן, נכנס אליו מבלי שציית לאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו. באותה עת נכנס לצומת רוכב אופנוע מימין לשמאל כיוון נסיעת המבקש בחסות האור הירוק. שני כלי הרכב התנגשו, וכתוצאה מהתאונה נחבל רוכב האופנוע חבלות של ממש, בין היתר בראשו ובפניו, וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

2.

בהכרעת הדין נקבע, בין היתר, כי הרמזורים בצומת היו תקינים וכי המבקש נכנס לצומת באור אדום. קביעות אלה התבססו על מספר ראיות: האחת, עדות של עד ראייה אובייקטיבי לתאונה שנהג ברכב בכיוון נסיעת האופנוע והעיד כי האופנוע נכנס לצומת בחסות האור הירוק וכי הרמזורים פעלו כתקנם; השנייה, דו"ח הבוחן המשטרתי , ועדותו בבית המשפט, מהן עלה כי בעת הגעת הבוחן למקום מערכת הרמזורים פעלה כשורה, כי בסרטון אבטחה המתעד את האירוע נראית המערכת תקינה, כי לפי תכנית הרמזורים קיים פער של 5 שניות בין סיום האור הירוק בכיוון נסיעת המבקש עד שנדלק אור ירוק בכיוון נסיעת האופנוע, וכי תקלה ברמזורים הייתה גורמת לכל הרמזורים בצומת להבהב באור צהוב – דבר שכלל לא נטען; השלישית, גרסת המבקש לפיה נכנס לצומת במהירות של כ-20 קמ"ש בחסות האור הירוק – שנדחתה מאחר ונמצאה כלא אמינה, ובה לא נטען לאי-תקינות מערכת הרמזורים.

לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש, גזר בית משפט השלום לתעבורה על המבקש 60 ימי מאסר בפועל שירוצו על דרך של עבודות שירות; מאסר מותנה; 20 חודשי פסילה בניכוי 60 ימי הפסילה המנהלית; פסילה על תנאי; וקנס בסך 5,000 ש"ח.

3.

המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. בערעורו, טען המבקש כי שגה בית משפט השלום לתעבורה משקבע כי הוא עבר את הצומת ברמזור אדום תוך שדחה את גרסתו, וכי המשיבה לא הוכיחה כראוי את תקינות מערכת הרמזורים. לחלופין, טען המבקש כי בית המשפט החמיר בעונשו יתר על המידה נוכח רשלנותו התורמת של רוכב האופנוע ונוכח נסיבותיו האישיות.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על הכרעת הדין. אשר לתקינות מערכת הרמזורים, ציין בית המשפט המחוזי כי הגשת תעודת עובד ציבור בנוגע לשיטת ההפעלה של הרמזורים וראיות לכך שלא נרשמו תקלות במערכת הרמזורים בעת ביצוע העבירה מקימות "חזקת תקינות" למערכת הרמזורים, אך ראיות כאמור לא הוגשו בענייננו. עם זאת, לאחר ששב ועמד על חומר הראיות, קבע בית המשפט המחוזי כי תקינות מערכת הרמזורים הוכחה באופן מספק בנסיבות העניין בהתבסס על המארג הראייתי שהוצג ועל התרשמותו של בית משפט השלום מהעדויות שנשמעו בפניו. באשר לגזר הדין, וחרף העובדה שלא מצא שגגה בגזר דינו של בית המשפט לתעבורה, החליט בית המשפט המחוזי לפנים משורת הדין ונוכח שינוי בנסיבותיו האישיות של המבקש, לבטל את עונש המאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות שנגזר על המבקש, תוך הותרת יתר רכיבי גזר הדין על כנם.

המבקש ממאן להשלים עם הרשעתו, ומכאן הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה ותגובת המשיבה

4.

בבקשתו, חזר המבקש על טענותיו בערעור, והדגיש כי בעניינו נקבע כי מערכת הרמזורים תקינה וזאת בהיעדרם של תעודת עובד ציבור וראיה מטעם החברה המפעילה את הרמזורים שלא נרשמו תקלות הנוגעות להפעלתה, כנדרש על-פי דין. לדידו, טענה זו חורגת מעניינו הפרטני בהיותה רלוונטית לכל המקרים בהם דן בית משפט בהוכחת תקינות מערכת רמזורים. בנוסף, מעלה המבקש טענות נוספות הנוגעות לקביעות של בית המשפט השלום לתעבורה ביחס למסד הראיות עליו התבססה הרשעתו.

5.

המשיבה טוענת מנגד, כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לדידה, שתי הערכאות שדנו בעניינו של המבקש הגיעו למסקנה כי הרמזורים בצומת היו תקינים וכי המבקש חצה את הצומת באור אדום.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כלל ידוע הוא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או במקרים יוצאי דופן בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לב(3) 123 (1982) ; רע"פ 3667/14

קראדי נ' מדינת ישראל

(1.6.2014)) .

7.

בענייננו, חרף האופי העקרוני-כללי שהמבקש מנסה לשוות לבקשתו, הבקשה אינה מעלה שאלה עקרונית בדבר רמת ההוכחה הנדרשת, אלא מתנקזת למעשה לשאלה האם בנסיבות העניין הוצגו ראיות מספיקות לשם הרשעתו של המבקש. שאלה זו, כאמור, נענתה באופן מנומק ומפורט על ידי שתי ערכאות ואינה מצדיקה דיון ב"גלגול שלישי". לאחר שעיינתי במסד הראיות עליו התבססה הרשעתו של המבקש, מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה:

"בנסיבות אלה, לא מצאתי כי קיים צורך בחיזוק ראייתי לטענה בדבר תקינות הרמזורים. ואולם, אעיר כי טוב היה לו המשיבה הייתה מציגה תע"צ או דו"ח רישום תקלות לעת האירוע, לעניין תקינות הרמזורים.

עם זאת, במקרה זה המארג הראייתי והתרשמותו של בית משפט קמא מעדות המערער [המבקש – ג'.ק.] ושאר העדויות שהובאו בפניו, מספיקות כדי להוכיח כי המערער עבר את העבירות המיוחסות לו."

8.

הבקשה נדחית אפוא.