פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
309/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. דוד אלון (דדון)
2. שלמה כהן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשים:
עו"ד מ' כהן
החלטה
המבקשים הורשעו בבית-משפט השלום בבאר-שבע בביצוע עבירות שונות לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. על המבקש 1 נגזרו שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 80,000 ש"ח. כמו-כן הוא חויב בתשלום כפל האגרה. על המבקש 2 הוטל קנס בסך 40,000 ש"ח. ערעור שהגישו המבקשים על פסק-הדין נדחה ביום 21.12.06 על-ידי בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט י' אלון). לאור זאת, הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה. בד בבד, הוגשה על-ידם בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין, היא הבקשה שבפניי.
דין הבקשה להדחות.
כידוע, עיכוב ביצוע גזר דין כספי, בדומה לעיכוב ביצוע כספי בהליך אזרחי, יינתן במקרים חריגים בלבד. איני סבור, כי המקרה שלפנינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. מאחר ומדובר בחיוב כספי, הנזק שייגרם למבקשים אינו נזק בלתי הפיך. זאת, משום שניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו באם הם יזכו בערעור. המבקש 1 אמנם טוען כי לאחרונה הוחמר מצבו הכלכלי, אלא שאין בכך כדי להועיל לו. שכן, הכלל הבסיסי הוא כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מהווה, כשלעצמו, שיקול בשאלת עיכוב ביצוע פסק דין כספי (בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403, 405; ע"פ 2589/05 אלכסנדר מקייבסקי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). מכאן עולה, כי מאזן הנוחות אינו נוטה בבירור לטובת המבקשים. משאלו פני הדברים, ממילא מתייתר הצורך לבחון את סיכוי הערעור (בש"א 4403/94 ויצמן נ' דאודי (לא פורסם); ע"פ 2589/05 הנ"ל)
אשר-על-כן, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, כ"ד בטבת תשס"ז (14.1.07).
ש
ו פ ט