רע"פ 3120/07 סגי דרעי נ. מדינת ישראל

המבקש הועמד לדין בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (פל 1128/06) בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: הפקודה ); עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף לפי סעיף 10(א) לפקודה; עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) בצירוף סעיף 39א לפקודה; עבירה של נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודה; וכן עבירה של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (כבוד השופט י' ויטלסון ) הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום על סמך הודאתו וגזר עליו ביום 26.9.06

עשרה חודשי מאסר בפועל; שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול; קנס בסך 2,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו; וכן פסילת רישיון נהיגה לתקופה של ארבע שנים.

על גזר-דינו של בית המשפט לתעבורה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת נ' אהד ) דחה את הערעור. בית המשפט המחוזי הסתמך בהחלטתו על חומרת העבירות שבכתב-האישום לצד עברו הפלילי של המבקש. בית המשפט ציין שהאינטרס הציבורי של הרתעה ושמירה על שלום הציבור גובר לענייננו על פני שיקולי הפרנסה שהעלה המבקש. בעקבות מכלול שיקולים אלו החליט בית המשפט שלא להתערב בחומרת העונש.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, אשר מסתמכת על טענה אחת ומרכזית של בא-כוח המבקש. לטענתו, בית המשפט קמא הושפע מאירועים חיצוניים שקיבלו תהודה ציבורית רחבה. לראיה, מביא המבקש ציטוט מפסק-הדין המתייחס לתאונת-דרכים שאירעה בסמוך למועד מתן פסק-הדין. המבקש מוסיף וטוען שבית המשפט דחה את הערעור על אף חוות-הדעת החיובית של שירות המבחן אך ורק בגלל השפעת "האירועים האחרונים בכבישים" כלשונו.

לאחר עיון בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, ומבלי להידרש לתגובתה של המשיבה, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. לענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123. מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.

דין הבקשה להדחות אף לגופו של עניין. בית המשפט לתעבורה גזר על המבקש את העונש נשוא הערעור עוד לפני תאונת הדרכים שאוזכרה בפסק-הדין של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי החליט שלא להתערב בחומרת העונש ממספר טעמים ובהם גם שיקולי מדיניות בעבירות נהיגה. מאבקו של בית המשפט בקטל בדרכים אינו חדש, ולצערנו הבאת אסמכתא וחיזוק מאירועי השעה אינה מצריכה מאמץ רב. לא ניתן לייחס לאזכור זה, אשר הובא כחלק ממכלול השיקולים אשר הובילו את פסק-הדין ובהם גם שיקולי עברו הפלילי והתעבורתי של המבקש, תפקיד מכונן אשר לא לו.

בא-כוח המבקש מוסיף וטוען שהפניית המבקש לממונה אותתה על הקלה בגזר-דינו של המבקש. דין טענה זו להידחות. בית המשפט אינו מסמן את חץ הכרעת-הדין עוד בשלב הדיון; תפקידו לבחון את מכלול הנסיבות בטרם יכריע בערעור, בין היתר באמצעות בחינת הרלוונטיות של נשיאת מאסר בעבודת שירות על פי סעיף 51ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977. אולם היה והחליט בית המשפט כי יש להחמיר בענישה על סמך מכלול השיקולים, אין הוא כבול להמלצת הממונה. על כן החלטת בית המשפט קמא לדחות את הערעור ולהותיר את עונש המאסר בפועל על כנו, הינה סבירה.

אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.