פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
3145/01
בפני:
כבוד
השופט א' א' לוי
העורר:
אחמד
אבו קישק
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב
יפו מיום 18.4.00 בתיק
ב"ש
90899/01 שניתן על ידי כבוד
סגן
הנשיא ברוך
תאריך
הישיבה: ו' באייר תשס"א (29.4.01)
בשם
העורר: עו"ד ארי קדרי
בשם
המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל
החלטה
לבית משפט השלום הוגש כתב אישום, בו יוחסו לעורר 4 אישומים של סחר בסם מסוכן. על פי טענת המשיבה, אותה פעילות אסורה התרחשה בלוד, בחודשים נובמבר 2000 - ינואר 2001, ובמהלכה מכר העורר לשוטר סמוי, סם מסוכן מסוג הירואין במשקל כולל של 54 גרם, וכן 8 גרם של קוקאין.
בדיון שנערך בבית משפט השלום בבקשתה של המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים, לא נחלקו הצדדים בשאלת קיומה של תשתית ראיות, והשאלה אשר נדרש בית המשפט להכריע בה היתה, אם לעשות שימוש בחלופת מעצר. בית המשפט השיב על כך בחיוב, לאחר שמצא כי מדובר באדם צעיר, ללא עבר פלילי, אשר סיים 12 שנות לימוד, והיה נתון להשפעה שלילית של הסובבים אותו. כמו כן הפנה בית המשפט לתסקירו של שירות המבחן, אשר כלל המלצה להעדיף את חלופת המעצר, עקב ההשלכות ההרסניות הכרוכות במעצר ממש.
בית המשפט החליט איפוא לשחרר את העורר, ועל החלטה זו הוגש ערר אותו קיבל בית המשפט המחוזי.
במחלוקת שנפלה בין שתי הערכאות דעתי היא כדעתו של בית המשפט המחוזי. בשורה של החלטות (בש"פ 4660/97, בש"פ 1098/98, בש"פ 1911/01), הנחה בית משפט זה שיש לעצור את מי שנותן ידו להפצת נגע הסמים, מתוך כוונה לקטוע את שרשרת הפצתו של הסם בכל אחד משלביה.
העורר, חרף גילו מסתמן כמי שפעל באותה תחנת סמים במשך זמן ממושך, וחרף גילו היה צריך וגם יכול להבין כי הוא נותן את ידו לעיסוק שהחברה בישראל קידשה נגדו מלחמה. מי שכך נוהג, אף אם עברו היה נקי עד כה, גלומה בו סכנה ברורה ומוחשית. אכן, מעצרו של אדם צעיר היא תמיד מלאכה קשה לדיין, אך כאשר טמונה בצעיר זה סכנה לציבור, נדחות נסיבותיו האישיות מפני טובת הכלל.
הערר נדחה.
ניתנה היום, ו' באייר תשס"א (29.4.01).
ש
ו פ ט