פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"פ
3152/06
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המבקש:
ניסים צדוק
נ ג ד
המשיבים:
1. רפי גינת
2. רפי גינת הפקות, אולפני הרצליה
3. סיוון לוי
4. מדינת ישראל
הוגש הליך
החלטה
1.בתיק זה התעוררה השאלה אם יש לסווגו כערעור ברשות או בזכות. המבקש הגישו אמנם כערעור בזכות אך ציין כי הוא עושה כן נוכח פסק הדין שניתן בע"פ 1761/04 שרון נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(4) 9.
2.לאחר שעיינתי בחומר שלפני, נחה דעתי כי בנסיבות המקרה היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות. אכן, נגד המבקש הוגש כתב אישום. במקביל לכך, הגיש הוא הליך לבית משפט השלום בפתח-תקוה בו ביקש לגלות ראיות המצויות בידי צד שלישי – הם המשיבים בהליך זה, והכל על פי סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה). בית-משפט השלום לא נעתר לבקשה. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, נדחה. עתה מבוקש להשיג על פסק-דין זה לפני בית המשפט העליון. אכן, באין הוראה אחרת בנדון, חל בכגון דא סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו ערעור על פסק-דין של בית-משפט מחוזי שניתן בערעור, יעשה בדרך של ערעור ברשות. אמת, יש והדין קובע חריגים לעקרון זה, אם בהוראה בדין החרות ואם בפסיקה המפרשת אותו, אולם אין בפקודה הוראה הקובעת כי על החלטה לפי סעיף 43 ניתן לערער בזכות פעמיים – הן לבית המשפט המחוזי והן לבית המשפט העליון, וגם בפרוש הדין לא מצאתי אסמכתא או הצדקה למתן זכות מעין זו (השוו ע"פ 4793/05 נבון נ' עצמון (לא פורסם, החלטה מיום 6.6.05). לבסוף, האסמכתא שהביא המבקש בנדון – ע"פ 1761/04 – אינה ראיה בנדון שכן כמובהר שם , בשלהי פסקה 4, נתברר ההליך כערעור בזכות בבית המשפט העליון מכוח רשות ערעור שניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי, רשות ערעור שלא ניתנה במקרה זה.
3.התוצאה היא, כי דין הליך זה להתברר כרשות ערעור. בהתאם, יגיש המבקש בקשה לרשות ערעור תחת הודעת הערעור שהגיש, והכל תוך 10 ימים מעת המצאת החלטתי זו. החלטה זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.
ניתנה היום, ו' באייר תשס"ו (4.5.2006).
יגאל
מרזל, שופט
ר ש ם