פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3298/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
ג'בר אבו גאנם -
021883269
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז מיום 27.3.08 בע"פ 7315-02-08 שניתן על-ידי כבוד השופטת
מיכל נד"ב
בשם המבקש:
עו"ד יאסר אבו ג'אמע
בשם המשיבה:
עו"ד אבי וסטרמן
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (פל 1492/07) בגין עבירה של נהיגה בשכרות, לפי סעיפים 62(3), 39א ו-38(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה ) ותקנה 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961; ועבירה של נהיגה בקלות ראש, לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה .
על פי המתואר בכתב האישום, ביום 17.3.2007 בשעה 01:40 לערך, נהג הנאשם ברכבו ברחוב הירקון בתל-אביב כשהוא שיכור, ולפי בדיקת נשיפה שנערכה לו נמצאו 655 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
ביום 20.11.2007 הרשיע בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת א' שדמי ) את המבקש בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום וזאת על בסיס הודאתו. בהמשך, גזר עליו בית המשפט את העונשים הבאים: קנס בסך 1,000 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו; פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים; פסילה על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים; ומאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא ינהג בזמן פסילה או תחת השפעת משקאות משכרים או במצב של שכרות.
ביום 19.2.2008 הגיש המבקש לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בקשה לביטול פסק הדין, בקשה אשר נדחתה ביום 20.2.2008.
על פסק דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז (ע"פ 7315-02-08). טענתו המרכזית של המבקש הייתה כי יש מקום לבטל את הרשעתו נוכח העובדה שהוא לא היה מיוצג על ידי סנגור בעת הודאתו.
בית המשפט המחוזי (כבוד סגני השופטת מ' נד"ב ) דחה את הערעור בנוגע להכרעת הדין בקובעו כי כעולה מפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום, בית המשפט נהג בזהירות יתרה והזהיר את המבקש כי הוא רשאי להתייעץ בעורך דין, וכי המבקש בחר שלא לעשות כן. על כן, לא מצא בית המשפט לנכון לבטל את פסק דינו של בית משפט השלום, וכן לא מצא לנכון לאפשר למבקש לחזור בו מהודאתו. באשר לערעור המבקש על חומרת העונש, בית המשפט קיבל את ערעורו בענין הפסילה באופן חלקי, וגזר עליו עונש של 24 חודשי פסילה בפועל במקום 30 חודשים.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה חוזר טוען המבקש כי זכויותיו קופחו מאחר ולא היה מיוצג על ידי עורך דין בבית משפט השלום. עוד הוא טוען כי לא היה מקום להסתמך על ממצאי בדיקת הנשיפה שנערכה לו, מאחר שהיא בוצעה שעתיים לאחר מעצרו.
מנגד, טוענת המשיבה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות הן מהטעם כי היא אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון בגלגול שלישי והן מהטעם כי לגופו של עניין המבקש הודה כי נהג בשכרות והורשע על פי הודאתו זו, לאחר שהצהיר באופן מפורש כי אין ברצונו לדחות את הדיון על מנת להתייעץ בעורך דין. על כן, אין מקום לקבל את טענתו לפיה יש לאפשר לו לחזור בו מהודאתו.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות שונות. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין. במקרה שבפני, חרף טענות המבקש, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. הלכה פסוקה היא, כי ככלל, יותר לנאשם לחזור בו מהודיה שמסר במהלך המשפט רק בנסיבות חריגות (ע"פ 945/85 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד מא(2) 572, 579 (1987)); בין היתר, כאשר נופל פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי של הנאשם או בהבנתו את משמעות הודייתו. אולם, במקרה שלפנינו לא הונחה תשתית עובדתית לכך, ואין מקום לאפשר למבקש לחזור מהודאתו.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ח בסיון התשס"ח (1.7.2008).
ש ו פ ט