רע"פ 3348/01 אריה פרידמן נ. מדינת ישראל

לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 1.4.2001, בע"פ 2023/01 (כבוד סגן הנשיא השופט צ' כהן), בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, מיום 1.12.2000, בת.ד. 2867/00 (כבוד השופט א' נ' טננבוים).

1.על פי כתב האישום שהוגש כנגד המבקש, נהג המבקש את רכבו לתוך צומת בלי שנתן זכות קדימה, על-פי הוראות התמרור שהוצב במקום. המבקש התנגש עם רכבו במכונית אחרת שנכנסה לצומת אף היא. כתוצאה מהתאונה נחבל בגופו נהג המכונית האחרת, ונגרמו נזקים לשני כלי הרכב המעורבים בה. בשל כך הואשם המבקש במספר עבירות על פי תקנות התעבורה, התשכ"א - 1961. בבית המשפט לתעבורה בירושלים טען המבקש כי נהג בזהירות המתבקשת, וכי לא יכול היה להבחין ברכב האחר שנכנס לצומת. לאחר ששמע בית המשפט הוכחות בתיק, קבע כי המבקש התרשל באופן נהיגתו. בית המשפט קבע כי חוסר זהירותו של המבקש התבטא בכך שלמרות שניתן היה להבחין במכונית האחרת שנכנסה לצומת, בעוד מועד, לא הבחין בה המבקש, ולא נתן זכות קדימה כנדרש. בית המשפט הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו והטיל עליו קנס בן 800 ש"ח או שמונה ימי מאסר תמורתו. כמו כן פסל את המבקש מלהחזיק ברשיון הנהיגה למשך שישה חודשים.

2.המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בירושלים (לפני כבוד סגן הנשיא השופט צ' כהן). בערעורו טען כי היה על בית המשפט לצאת לצומת ולבדוק את תנאי הראות בעצמו. בית המשפט המחוזי דחה טענתו זו של המבקש, וקבע כי מאחר שבית משפט השלום אימץ את עדותו של בוחן התאונות במשטרה, לא נפל פגם בדרך בה קבע בית המשפט את ממצאיו העובדתיים, וכי לא נפל פגם בפסק הדין. לאור זאת, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש.

3.בבקשתו היום חוזר וטוען המבקש כי בית המשפט השלום טעה בהבנת המציאות של השטח בו אירעה התאונה, וכי טעה בכך שלא בדק השטח בשנית. בנוסף, מלין המבקש על גזר הדין שהוטל עליו. לטענתו, רעייתו הינה נכה, ושלילת הרשיון שהוטלה עליו, תקשה מאוד על יכולת משפחתו לתפקד, ותפגע קשה בפרנסתו. ביום 13.5.2001 ביקשתי את תגובת המשיבה לבקשה. זו הביעה התנגדותה למתן רשות ערעור בנסיבות העניין.

4.לאחר שעיינתי בבקשת המבקש ובתגובת המשיבה לה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, בדרך כלל אין בית משפט זה נענה לבקשות רשות ערעור מעין זו שהגיש המבקש. על מנת שתינתן רשות ערעור על המבקש להראות כי המקרה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מגבולותיו של התיק הנדון (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 - 129). שתי ערכאות נדרשו לעניינו של המבקש. בית משפט השלום בחן לעומק את מסכת הראיות בתיק. בחינה זו אושרה על-ידי בית המשפט המחוזי. אין מקום שבית משפט זה יידרש לעניינו של המבקש בשלישית. אשר לגזר הדין הרי שאל מול נסיבותיו האישיות של המבקש הביאו בתי המשפט דלמטה שיקולים אחרים שהצדיקו את העונש. מכל מקום אין בכך כדי לעורר שאלות מן הסוג המצדיק מתן רשות ערעור בערכאה זו.

5.לאור כל אלה הריני דוחה את בקשת המבקש לרשות ערעור.