רע"פ 34/01 שרון לוי נ. מדינת ישראל

1.הכלל הוא שאין בדרך כלל מקום לתת רשות לערער בגלגול שלישי לענין העונש אלא אם כן מעוררת הבקשה שאלה בעלת חשיבות כללית. במקרה דנן בקשה המדינה בבית משפט השלום להטיל על המבקש עונש מאסר בפועל אך הודיעה כי "לא נתנגד לריצוי העונש בעבודות שרות וכן נבקש מאסר על תנאי". השופט המלומד סבר שנוכח חומרת העבירות בהן הורשע המבקש יש מקום להטיל על המבקש מאסר בפועל לתקופה של עשרה חדשים ועוד מאסר על תנאי לתקופה של שנים-עשר חודשים, וכך פסק. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה.

2.טענתו של פרקליט המבקש היא - בתמצית - שנוכח עמדתה של המדינה בבית משפט השלום לא היה מקום להטיל על מרשהו עונש מאסר בפועל וכי ראוי היה שבית המשפט המחוזי יעתר לבקשתו להגיש תסקיר משלים.

3.נראה לי שהסניגור המלומד לא הצליח להראות שיש בבקשתו דבר המצדיק סטיה מהכלל המפורט ברישת סעיף 1 להחלטה זו, שהרי בתי המשפט שקדמו לי פעלו במתחם הסבירות של שיקול דעתם; ואילו לנוכח התסקיר שהוגש בבית משפט השלום (המוצג ה1- לתשובת המדינה) - ובהעדר אינדיקציה של ממש, שחל שינוי של ממש בנסיבותיו של המבקש מאז הינתנו - לא היה בית המשפט המחוזי חייב להורות על הגשת תסקיר משלים.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית משפט השלום ברמלה ביום 18.2.2001 עד השעה 10:00 בבוקר.