רע"פ 1674/12 יוסי זכות נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה טל והשופטים מרוז ודותן) מיום 2.2.12 בתיק עפ"ג 18648-11-11, בו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופט יקואל) מיום 1.11.11 בתיק ת"פ 2892-09 (יחד עם תיקים נוספים). עניינה של הפרשה – עבירות רכוש רבות, והבקשה עניינה שיקולי שיקום.

רקע

ב.

המבקש הורשע על פי הודאתו בשורה ארוכה מאוד של עבירות - 4 אישומים בתיק העיקרי ואישומים נוספים בתיקים אחרים שצורפו לבקשת המערער, ובסך הכל 14 מקרי התפרצות למקום מגורים, ועבירות נלוות רבות של גניבה, היזק לרכוש, שיבוש מהלכי משפט, הכשלת שוטר בעת תפקודו, הפרת הוראה חוקית, החזקת סכין למטרה לא כשרה; לב העבירות - ההתפרצות והגניבה. חלק מן העבירות נעברו בעת בה היה אמור המבקש לשהות, מכוח החלטת בית משפט, בקהילה טיפולית בתנאי מעצר בית מלא (או במעצר בית). בית משפט השלום ניתח באריכות את נסיבותיו האישיות של המבקש - ובכללן הליך השיקום שהוא מצוי בעיצומו; ואת יתר השיקולים לקולה ולחומרה (לרבות העבר הפלילי) - והחליט להשית עליו 28 חודשי מאסר בפועל, להפעיל מאסר מותנה של 12 חודשים (חציו בחופף וחציו במצטבר), מאסרים מותנים

וקנס כספי. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי לגבי חומרת העונש נדחה (ביום 2.2.12), בעיקר בקביעה כי בית משפט השלום איזן באופן ראוי בין השיקולים השונים (לרבות שיקולי שיקום), וגזר דינו אינו סוטה ממדיניות הענישה המקובלת.

ג.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית, אשר דומה כי ניתן לחלק את עיקר טיעוניה המפורטים לשני חלקים עיקריים: ראשית , בא כוח המבקש מעלה שורה של טענות לגבי נסיבות ההודאה בבית משפט השלום. בעיקר

נטען לגבי אי אזהרת המבקש, כי בית המשפט אינו מחויב להסכמים בין הצדדים להליך (נטען עוד כי ההודאות היו בפני הרכבים שונים, וכן כי הכרעת הדין תוקנה שלא כדין). שנית

מעלה בא כוח המבקש שורה של טענות לגבי חומרת העונש בנסיבות, תוך התייחסות למשקל - המועט מדי לטעמו - שניתן למאמצי השיקום, לאינטרס הפרטי והציבורי בהמשך תהליך זה, וכן נטען כי יש לראות בעבירות (או בחלקן) עבירה מתמשכת ולא ריבוי עבירות פרטניות. נטען כי המבקש עובר מזה שנתיים ויותר תהליך שיקום משמעותי, וצורפו מכתבים מגורמי שיקום. עתירת המבקש היא איפוא ביטולו של רכיב המאסר בפועל, משיקולי השיקום.

דיון והכרעה

ד.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (רע"פ 6481/95 ימין נגד מדינת ישראל (לא פורסם); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128), ואין המקרה שלפנינו מעורר שאלות מסוג זה. יתר על כן, מכלול הטענות הראשון (לגבי מתן ההודאות) תמוה מאוד , בין היתר כיון שהמבקש מעולם לא עירער על הכרעת הדין, כיון שככל שניתן ללמוד מן החומר המצורף לבקשה, לא היה מדובר בהסדר טיעון שכלל הסכמה לעניין העונש (באת כוח המדינה אף ציינה מפורשות לפרוטוקול (מיום 12.12.10) "אין התחייבות עונשית. עמדת המאשימה היא למאסר בפועל. נשוב ונשוחח לאחר קבלת תסקיר"). לא ברור איפוא למה כיון בא כוח המבקש בכל הנוגע להפרת החובה להזהיר את מרשו בעניין זה; ולבסוף, כיון שלמעט אזכור האפשרות להתיר למבקש לחזור בו מהודאתו לא נטענה גירסת חפות. עלינו לצאת איפוא מן ההנחה היחידה האפשרות בנסיבות ברצינות, כי העבירות המרובות אכן נעברו.

ה.

מכלול הטענות השני עניינו, כאמור, חומרת העונש. ככלל, "טענות בדבר חומרת העונש אינן מצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי" (רע"פ 8228/11 בוקריס נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 48/00 מחמוד נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 34/01 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). המקרים החריגים יהיו "בנסיבות מיוחדות ביותר בקשר לשיקום" (רע"פ 5068/09 אוחיון נ' מדינת ישראל

(לא פורסם), וגם שם הופחת העונש מ-54 ל-36 חודשי מאסר בפועל, אך לא עבר לעבודות שירות). בענייננו נסיבותיו האישיות של המבקש אכן אינן קלות, וניתן גם להתרשם מרצונו להודות בכל התיקים שהיו תלויים נגדו "ולהתחיל באמת בדרך חדשה בחיים" (כלשונו בפני בית משפט השלום; עמוד 15 לפרוטוקול). נכון אני גם להניח כי הוא עושה מאמצי שיקום. ואולם נוכח ריבוי העבירות, חומרתן, העובדה כי חלקן נעשו תוך הפרת אמון בית המשפט, ובהינתן העבר הפלילי - אין ניתן לומר כי מדובר בעונש המצדיק התערבות. עלינו לשוות לנגד עינינו גם את קרבנות העבירות, הבאים אל ביתם ונדהמים למצוא מהפכה, ויגיעם גזול בידי מי שלא עמל עליו; מי ישער את מפח הנפש הנגרם להם, ובמובן את הנזק הכספי. על כן אין מקום להתערב במאסר בפועל שהושת על המבקש, במסכת עבירות מרובה, שגם אין לראותן כמשאלת הסניגור כעבירה נמשכת, אף אם בוצעו באותו איזור לשם השגת סמים; לקרבן העבירה האינדיבידואלי אין נפקא מינה אם בוצעו לפני הפריצה לביתו או אחריה עבירות בבתים אחרים.

ו.

סוף דבר אין בידי להיעתר לבקשה. ממילא גם לבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בהתאם לאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אצטרף להערותיו הנכוחות של בית משפט השלום באשר לשיבוץ ראוי של המבקש במאסרו, כדי שתהליך השיקום שהחל בו יימשך בצורה מתאימה במאסר; וככל שאכן יתמיד בו, ואני מאחל לו שכך יהיה, הדעת נותנת - בלא שאטע מסמרות - כי הדבר יעמוד לזכותו במבט לעתיד.