רע"פ 3434/09 ישעיהו הרפז נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שפירא, גרשון וקינן) מיום 2.4.09 בתיק עפ"ג 3363-08 בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת פרדלסקי) מיום 30.10.07 (הכרעת דין) ומיום 9.4.08 (גזר דין) בתיק פ' 3178/05.

ב.

בית משפט השלום קבע כי המבקש, מנהל ופקיד אחראי בחברה שהקים, ביצע 11 עבירות של מסירת דוחות כוזבים בכוונה להתחמק מתשלום מס (סכום קרן של 610,514 ₪; להלן עבירות המע"מ ), והרשיע את המבקש על פי הודאתו בתיק נוסף (שאוחד), בו הואשם בעשרים וחמש עבירות נוספות של אי העברה במועד של מס שנוכה משכר עובדים וקבלני משנה (סכום קרן של 464,895 ₪; להלן עבירות מס הכנסה ). בית המשפט השית על המבקש עונש מאסר בפועל (12 חודש), מאסר על תנאי וקנס כספי (70,000 ₪). בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי השיג המבקש על הרשעתו בעבירות המע"מ בלבד . נטען, כי כיון שהמבקש הוא שיזם הגשת דוחות מתוקנים - בלעדיהם לא היה ההליך בא לעולם - לא התקיים בו היסוד הנפשי של כוונה להתחמק. כן נטען כלפי חומרת העונש.

ג.

ביום 2.4.09 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. נקבע, כי הוכח שהמבקש היה מודע להגשת הדוחות הכוזבים, ואף הנחה את מנהל החשבונות לערכם בהתאם למגבלות הכלכליות של החברה. עוד נקבע, כי טענת המבקש לפיה לא התכוון להתחמק מתשלום לא הוכחה (שהרי ערך תיעוד כוזב), וכי כוונה לדחות את תשלום המס כמוה ככוונה להתחמק מתשלומו (רע"פ 2098/98 פרוכטר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). כן הוזכר, "שלהגשת הדוחות המתקנים לא נלוה תשלום של מלוא המס המתחייב מההפרשים... ועל כן אין לראותו כמי שהגיש דוחות" (עמ' 6). נדחתה גם טענת הגנה לפי סעיף 119 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975. אשר לחומרת העונש, נקבע כי בהתחשב בהיקף העבירות בשני התיקים אין מדובר בענישה מחמירה. עוד נאמר, כי עיון בגזר דינו של בית משפט השלום מלמד, כי היתה התחשבות בנסיבותיו האישיות של המבקש.

ד.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפנינו. בין היתר נטען, כי עניינו של המבקש מעורר שאלות בעלות חשיבות משפטית - ככל הנראה הכוונה לטענות שהועלו בבית המשפט המחוזי לגבי היסוד הנפשי של התחמקות; כי במסגרת ההתדיינות בבית משפט השלום הסכימה המשיבה להסתפק בשישה חודשי עבודות שירות בכפוף להסרת המחדלים, אך מצבו הכלכלי של המבקש לא איפשר לו לעמוד בתנאי זה; כי העונש סוטה במידה ניכרת ממדיניות הענישה בעבירות דומות; הוזכרו נסיבות מקלות במישור המשפטי : העובדה שהמבקש הוא שחשף את העבירות, היקף הסכומים שאינו גבוה, העובדה שהמבקש הסיר בעצמו חלק גדול מהמחדלים וחלוף הזמן (העבירות מתייחסות לשנים 2002-2000); עוד הוזכרו נסיבות מקלות במישור האישי : תרומתו לחברה ועברו הנורמטיבי של המבקש, קשיים כלכליים ומשפחתיים בעת ביצוע העבירות ולאחריו ומצב רפואי מורכב בימים אלה. נטען לטעויות בחישוב יתרת החוב, ולכך שרשויות המס מסרבות לאפשר למבקש לשלמן. ולבסוף, נטען כי המבקש השתקם ועובד כשכיר המפרנס את משפחתו, וכי שליחתו אל מאחרי סורג ובריח אינה מביאה לידי ביטוי נכון הן את נסיבות ביצוע העבירות והן את ההשלכה על מציאות חייו כיום.

ה.

בתגובת המשיבה (מיום 28.4.09) נטען, בין היתר , כי הבקשה אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית שרק בגינה ניתנת רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"פ 4887/01 עארף נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). הוטעם, כי מדובר בטיעונים שהועלו ונדחו בערכאות הקודמות, ואין מקום לדון בהן בשלישית בבית משפט זה. אשר לגובה העונש, הוזכרה החומרה בעבירה של אי העברת ניכויים (רע"פ 608/97 לקס נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), ונטען - על יסוד פסיקה שנסקרה - כי העונש אינו סוטה מרף הענישה המקובל, ומסתבר שהוא אף מקל הימנו. עוד נטען, כי הסרה חלקית של המחדלים אינה מאיינת את העבירות, וכי המצב הכלכלי בגינו נאלץ המבקש להעדיף את חובותיו לבנק ואת המשך פעילות החברה, אינו מהוה הצדקה לעבירות - ובכל מקרה, כי ניתן לעניינים אלה משקל במסגרת גזר הדין. הוזכר, כי התחשבות זו נעשתה חרף פסיקה עקבית לפיה "ההיבט המרכזי, החייב להנחות את בית המשפט... חייב להיות ההיבט הציבורי... היבט זה יכריע כל היבט אישי, שראוי להישקל לטובת הנאשם, הגם שאין להתעלם מאלה לחלוטין" (ע"פ 522/82 עאזם נ' מדינת ישראל , פ"ד לו(4) 411, 414).

ו.

אשר לטענה לגבי יתרת החוב, נטען כי היתרה לא היתה במחלוקת בערכאות הקודמות, כי הטענה הועלתה כאן ללא ביסוס, וכי היא מכוונת אך כלפי עבירות המע"מ. ביחס לחלוף הזמן, נטען כי בתיקים מסוג זה מתגלות העבירות ככלל רק לאחר ביצוע ביקורת של רשויות המס - וזו נערכת מדי שנים אחדות. על כך יש להוסיף, כך נטען, את משך זמנם של ההליכים המשפטיים בתיקים בהם הנאשמים אינם במעצר. בשולי הדברים צוין, כי בנסיבות לא היה טעם בעריכת תסקיר (עניין שאושר כבר בבית המשפט המחוזי).

ז.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. כפי שציינה המשיבה, רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים. בעניין זה - הדיוני והמהותי - יפים דבריו של הנשיא ברק בעניין פרוכטר

הנזכר :

"רשות לערעור שני תינתן במקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית עקרונית הדורשת הכרעה (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(123 (3). בשאלה שמעורר המבקש קיימת הלכה ברורה של בית משפט זה, לפיה כוונה לדחות את תשלום המס היא כוונת התחמקות מתשלומו, גם במקרים בהם הדבר נובע מקשיי נזילות או ממצוקה כלכלית (ע"פ 758/80 יש לי בע"מ, חברה פרטית נ' מדינת ישראל , פ"ד לה(632 ,625)".

בנידון דידן, בצדק הסיקו בתי המשפט הקודמים, כי מן הנסיבות נלמדת במובהק כוונת ההתחמקות מתשלום המס.

ח.

אוסיף את הידוע, כי עבירות מס כרוכות בשליחת יד לקופת הציבור, ויש להשקיף עליהן ככאלה, על המשתמע, ביום גזר דין; ראו דברי השופט ג'ובראן ברע"פ 10699/07 קובן נ' מדינת ישראל

(לא פורסם).

ט.

דומה כי עיקר טענות המבקש מכוון כלפי חומרת העונש. ככלל עניין זה אינו מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי: "הלכה היא, מימים ימימה, כי 'על חומרת העונש אין נוהגים לתת רשות לערער בכלל כי בענין עונש מספיקות שתי ערכאות די והותר'" (בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - השופט מלץ). אכן, במקרים חריגים - בגדרם בא רע"פ 354/06 דואק נ' מדינת ישראל (לא פורסם) אליו הפנה המבקש - ניתנת רשות ערעור בסוגיית העונש, אך הללו נדירים (ולא למותר לציין כי בעניין דואק ניתנה הסכמת המדינה להקלה). די להזכיר, כי בכל ארבעת המקרים המתייחסים לקיומם של 'מקרים חריגים' שאליהם הפנה המבקש (בסעיף 23 לבקשה) נדחתה הבקשה . גם לגופו של עניין, בתי המשפט הקודמים התייחסו לנסיבותיו האישיות של המבקש, וכבר נאמר כי ככל שלמבקש בעיות רפואיות, יימצא להן פתרון במסגרת שירות בתי הסוהר (סעיף 6 לגזר הדין). ולבסוף, נזכיר כי המבקש הודה בעבירות של אי העברת ניכויים - והללו, כפי שציין בית משפט זה בפרשת לקס , הן בעלות חומרה יתירה. אכן, מבחינות מסוימות ניסה המבקש לתקן את מעשיו, אך ברי כי העבירות נעברו וברורה גם מדיניות הענישה בהן; וסוף דבר, הבקשה אינה באה בגדרי המקרים החריגים בהם ניתנת רשות ערעור בגלגול שלישי, ועל כן אין בידי להיעתר לה.

י.

בנסיבות לוח הזמנים - ובהתחשב בהסכמת המשיבה לעיכוב ביצוע עד להכרעה בבקשה - יתייצב המבקש לריצוי העונש במזכירות מדור ערעורים של בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 10.5.09 עד השעה 10:00. כל התנאים המגבילים שנזכרו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.4.09 יעמדו בעינם. חזקה על שלטונות בית הסוהר שיתנו דעתם לבעיותיו הרפואיות של המבקש, ככל שיוצגו בפניהם על-ידיו, כך שיטופלו לפי הצורך במסגרת המאסר.