פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3444/13
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
אורי סיון
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט הבכיר א' כהן) בתיק עפ"ת 23612-01-13
מיום 9.4.2013; בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד גבריאל טרונישוילי
החלטה
1.
המבקש הורשע לפי הודאתו בשני אירועים של נהיגה בשכרות, סטייה מנתיב תחבורה, גרימה לתאונת דרכים וגרימת נזק לרכוש.
בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופטת מ' קסלסי ) גזר על המבקש עונש מאסר בפועל לתקופה של ארבעה חודשים והפעיל מאסר מותנה בן ארבעה חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו בגין הרשעה קודמת בין היתר בעבירה של נהיגה בשכרות – חודשיים בחופף וחודשיים במצטבר. בפועל נגזרו על המבקש שישה חודשי מאסר – שלושה מאחורי סורג ובריח ושלושה בעבודות שירות. כמו כן נגזרו עליו פסילת רישיון לחמש שנים; פסילה על תנאי; מאסר על תנאי וקנס.
בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט הבכיר א' כהן ) דחה את ערעורו של המבקש על גזר הדין בקובעו כי המערער לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו, וחרף הבטחותיו, שב וביצע עבירות תעבורה חמורות תוך שהוא מסכן הן את הציבור הן את עצמו; וכי אין מדובר בעבירת שכרות ראשונה. לפסק דין זה מכוונת הבקשה שלפניי.
2.
המבקש טוען כי הבקשה מעוררות סוגיות המצדיקות לקיים בירור ערעורי
ב"גלגול שלישי" בבית משפט זה: האם מוצדק להטיל עונש מאסר בפועל בגין עבירות תעבורה שבוצעו על רקע שימוש באלכוהול על אף שהמורשע נמצא בעיצומו של תהליך שיקומי מוצלח; והאם לנוכח כניסתו לתוקף של חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012, יש להחיל את ההסדר הקבוע בסעיף 85 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ביחס לנאשמים העוברים טיפול גמילה מאלכוהול. לטענתו, אירועים טראומטיים קשים שחווה בילדותו ובהם אלימות במשפחה ופגיעה בתאונת דרכים שבה קיפחה אחותו את חייה לנגד עיניו – מסבירים את התמכרותו לאלכוהול. בין היתר על רקע זה, המליץ שירות המבחן להטיל על המבקש שירות לתועלת הציבור ותקופת מבחן של שנה שבמהלכה יטופל בהתמכרות. על כן, לדבריו, יש מקום להתערב בעונש שהוטל עליו ולהמיר את המאסר בפועל לעבודות שירות.
3.
דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, במקום שהבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת השלכות רוחב החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (198 2) ; רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל (1.1.2013)). כמו כן וככלל, טענות המכוונות לחומרת העונש אינן מקימות כשלעצמן עילה לקיים ערעור שני לפני בית משפט זה, אלא במקרים של סטייה קיצונית מרף הענישה הראוי בעבירות דומות (ראו, למשל, רע"פ 378/13 חאג' יחיא נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (27.1.2013)). לא שוכנעתי כי הבקשה שלפניי עומדת באמות מידה אלה ולו בקירוב. על המבקש הוטל עונש מאסר בפועל והופעל מאסר על תנאי, לאחר שנתפס נוהג שיכור שלוש פעמים בפרק זמן של כשנתיים. המאסר המותנה שהוטל עליו בשנת 2008 לא הרתיע אותו מלשוב ולבצע בשנת 2010 שתי עבירות דומות שהן עבירות המסכנות חיי אדם. בנסיבות אלו, אין לומר כי העונש שנגזר על המבקש סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת (השוו: רע"פ 2238/09 נגדי נ' מדינת ישראל (12.3.2009)); או כי יתר הטענות המועלות בבקשה מצדיקות לקיים בירור ערעורי נוסף בבית משפט זה.
אשר על כן הבקשה לרשות ערעור נדחית. ממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.
ניתנה היום, ז' בסיון התשע"ג (16.5.2013).
ש ו פ ט