רע"פ 346-24 רע"פ 346-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים מ' ברנט, ש' בורנשטין ו-ע' מיכלס) ב-עפ"ג 5245-03-23 מיום 7.1.2024, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום ברמלה ב-ת"פ 52102-10-19, ת"פ 6663-06-20 ו-ת"פ 8769-01-22 (השופטת ר' גלט) מיום 2.3.2023.

2.נגד המבקש הוגשו שלושה כתבי אישום שצורפו יחד במסגרת צירוף תיקים.

כתב האישום הראשון שרלוונטי להליך דנן הוגש נגד המבקש ביום 25.9.2019. על פי המתואר בו, המבקש פרץ לדוכן מפעל הפיס במודיעין באמצעות מוט שהכניס בין שני חלונות הדוכן, עד שאחד החלונות נשבר. לאחר שלא מצא כסף במגירת הקופה שבדוכן, עזב את המקום. בגין מעשים אלו, יוחסו למבקש עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה או בית תפילה לפי סעיף 407(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); והיזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

ביום 5.1.2021, הוגש נגד המבקש כתב אישום שני, מתוקן, המונה ארבעה אישומים. בתמצית בלבד, יתואר כי על פי כתב האישום המתוקן, המבקש עבד במועדים הרלוונטיים כקופאי במרכול במודיעין עילית. במסגרת עבודתו, העתיק את פרטיו של כרטיס אשראי שנשכח במקום, וביצע באמצעותו עסקאות ללא ידיעתה או הסכמתה של בעלת הכרטיס. בגין מעשים אלו, יוחסו למבקש 4 עבירות של גניבת כרטיס חיוב, לפי סעיף 16(א) לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (להלן: החוק) ו-4 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 רישא לחוק.

ביום 4.1.2022, הוגש נגד המבקש ו-4 נוספים כתב אישום שלישי, ממנו עולה כי המבקש ויתר הנאשמים נטלו חלק בהפגנה, ובשלב מסוים חסמו ניידת משטרה, התפרעו והפריעו לשוטרים שנכחו במקום. כמו כן, המפגינים יידו אבנים לעבר הניידת, שברו את פנסיה, תלשו את מגביה וטלטלוה בחוזקה. בתוך כך, המבקש דחף שוטרים שניסו להסיטו מהכביש, וכן דחף מתפרעים נוספים לעבר שוטרים שניסו לפנות את הכביש, וזאת במטרה למנוע מהם לבצע את תפקידם. בגין מעשים אלו, יוחסו למבקש עבירות של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; והיזק בזדון בצוותא חדא לפי סעיפים 452 ו-29(ב) לחוק העונשין.

3.בית משפט השלום הרשיע את המבקש על פי הודאתו בכלל האישומים שיוחסו לו. במסגרת ההליך, הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה יוטל על המבקש עונש של מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, אך לא הושגה הסכמה ביחס למשכו. בית משפט השלום נתן דעתו, בין היתר, לכך שלחובת המבקש הרשעה קודמת בעבירה של החזקת סכין ותקיפה סתם; לכך שהמבקש חסך זמן שיפוטי בצירוף התיקים; וכן למצבו הכלכלי והיותו נעדר מקורות תמיכה. על רקע זה, נגזרו על המבקש 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית.

4.ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי שהופנה כלפי חומרת העונש – נדחה. נומק, כי לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה הדיונית שאליה הגיעו, הרקע להגשת הערעור "לא ברור", כלשון בית המשפט המחוזי. כן צוין, בבחינת למעלה מן הצורך, כי המדובר ב"עונש ראוי ואף מתון" בהתחשב בנסיבות.

5.מכאן הבקשה שלפניי ולצידה בקשה למינוי סנגור. לטענת המבקש, שאינו מיוצג במסגרת בקשה זו, בהינתן מצבו הכלכלי הקשה והעדרם של מקורות תמיכה, ריצוי עונש המאסר בפועל בדרך של עבודות שירות כפי שנגזר עליו יעצים עד מאוד את קשייו ועל כן יש להקל בעונשו.

6.תחילה, אציין כי לא ראיתי להיעתר לבקשה למינוי סנגור, וזאת בין היתר בהתחשב בכך שהמבקש היה מיוצג בהליכים קמא ועיקר טענותיו המועלות כעת נידונו והוכרעו על ידי הערכאות קמא (ראו: רע"פ 5441/23 מוניר נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (19.7.2023)).

7.אשר לבקשת רשות הערעור גופה – דינה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור ״בגלגול שלישי״ תינתן במקרים חריגים בלבד המעוררים סוגיה משפטית עקרונית שחורגת מעניינו הפרטי של המבקש, כאשר מתעוררים בנסיבות המקרה שיקולי צדק ייחודיים או כשנגרם עיוות דין (רע"פ 133/24 סתאוי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (15.1.2024)).

8.במקרה דנן, לא נטען לקיומה של סוגיה עקרונית; אף לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין או שעניינו מעורר שיקולי צדק ייחודיים. כפי שציין בית המשפט המחוזי, העונש שהושת על המבקש נגזר בעקבות הסכמה דיונית שאליה הגיע בא-כוחו עם המשיבה, וממילא מדובר בעונש המצוי על הצד המקל מאוד. זאת, בפרט בהתחשב בהישנות העבירות והשוני ביניהן, המעידים על היעדר מורא מהחוק. יתרה מכך, כלל ידוע הוא שבקשת רשות ערעור המופנית כלפי חומרת העונש תתקבל רק במקרים נדירים בהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת (רע"פ 6686/23 בנבנישתי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (19.9.2023)). ברי כי בענייננו אין מדובר בסטייה מעין זו.

לנוכח האמור, עניינו של המבקש אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות במסגרת "גלגול שלישי" – רחוק מכך.

9.הבקשה נדחית אפוא.