רע"פ 3503/09 ברונו סמפירה נ. מדינת ישראל

נגד המבקש הוגש כתב אישום בבית המשפט לתעבורה באשקלון (ת' 4194/08) בגין עבירה של נהיגה תוך אחיזה בטלפון נייד, לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

ביום 10.12.2008 ניתנה הכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה (כבוד השופטת

ד' קליימן ) בגדרה הרשיע את המבקש בעבירה שיוחסה לו. נקבע כי בחינת עדותו של המתנדב אשר רשם את הדו"ח למבקש, מעלה כי זו מהימנה מבוססת ומשכנעת ולפיכך, אף שמ דובר בעדות יחידה, די בה כדי להרשיע את המבקש. עוד נקבע כי המבקש הודה כי בבעלותו רכב ומכשיר טלפון נייד ההולמים את התיאור שעלה בדו"ח המתנדב, וכי המבקש הודה שאין כל היכרות בינו ובין המתנדב ולא הצביע על כל סיבה כי זה יטפול בו האשמת שווא. בגזר הדין הטיל בית המשפט לתעבורה על המבקש קנס בסך 1,000 ש"ח וכן פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה על תנאי לתקופה של 2 חודשים למשך שנתיים.

המבקש ערער על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"פ 5675/08). ביום 7.4.2009 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' ביתן ), בגדרו נדחה הערעור. בפסק הדין דחה בית המשפט לגופן את טענות המבקש שנגעו להתנהלות ההליך כאשר בדיון הראשוני אליו הוזמן לא הוגש הדו"ח והדיון נדחה, ולעניין אמינותו של מתנדב נוסף שהיה אף הוא באירוע אך לא הבחין בעבירה שביצע המבקש. נקבע כי בדיון הראשוני התייצב התובע והפגם היה בכך שתיק בית המשפט הוא שהיה חסר, ובנסיבות אלו אין לבטל את האישום. באשר למתנדב הנוסף נקבע כי עדות זו לא עמדה כלל בבסיס פסק דינו של בית המשפט

לתעבורה ומכל מקום מ דובר בממצאי מהימנות אשר אין ערכאת ערעור מתערבת בהם.

מכאן הבקשה שבפניי, בגדרה חוזר המבקש על הטענה כי אותו מתנדב נוסף שיקר בעדותו כשאמר שאינו זוכר את המקרה בעוד שידוע לו כי בפועל מסר הודעה מפורטת על המקרה. עוד נטען באופן כללי כי נפלו סתירות אף בעדותו של המתנדב הנוסף, העדות עליה נסמך פסק דינו של בית המשפט לתעבורה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבה.

עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, המבקש אף לא העלה בגדרי בקשת רשות הערעור כל שאלה משפטית עקרונית שכזו, או כל עילה אחרת אשר תצדיק דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123.

מעבר לנדרש יוער, כי דין הבקשה להידחות אף לגופה. בחינה של פסקי הדין של הערכאות הקודמות מלמדת כי אלו נתנו את מלוא המשקל הראוי לטענותיו של המבקש ועיגנו את קביעותיהן היטב בחומר הראיות הקיים בתיק. בנסיבות אלו, אין מקום להתערב בקביעות שנקבעו, מה גם שעיקר טענתו של המבקש נוגעת לממצאי מהימנות שקבע בית המשפט לתעבורה, ממצאים שאין דרך כלל מקום להתערב בהם בערכאת ערעור. יתרה מכך, בית המשפט המחוזי קבע כי עדות אותו מתנדב אשר המבקש טוען כי שיקר אינה מהווה כלל נדבך מנדבכי פסק דינו של בית המשפט לתעבורה. עיון בפסק הדין מעלה כי אין מקום להתערב אף בקביעה זו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.