רע"פ 3627/13 ארן שדה נ. מדינת ישראל

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הנשיאה ד' ברלינר , וכב' השופטות: ע' צ'רניאק ו- מ' סוקולוב ) מתאריך 06.05.2013 ב-עפ"ג 30730-01-13, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' ברק נבו ) מתאריך 31.12.2012 ב-ת"פ 15948-01-11.

לצד בקשת רשות הערעור, עותר המבקש גם לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהושת עליו, אשר מועד תחילת ריצויו נקבע לתאריך 04.06.2013.

להלן יפורטו בתמציתיות הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשת רשות הערעור.

תמצית העובדות וההליכים הקודמים

2.

בתאריך 14.10.2010 הוגש נגד המבקש כתב אישום מתוקן, הכולל שני אישומים:

בגדרי האישום הראשון שבכתב האישום המתוקן נטען כי בתאריך 03.07.2009 סחר המבקש בסם מסוכן מסוג קנבוס (להלן: קנבוס ), בכך שמכר לשני אחרים 0.87 גרם קנבוס, בתמורה לסכום של 80 ש"ח.

בגדרי האישום השני שבכתב האישום המתוקן נטען כי כשבועיים לאחר המתואר באישום הראשון סחר המבקש פעם נוספת בקנבוס, בכך שמכר לאדם אחר 1 גרם קנבוס, בתמורה לסכום של 80 ש"ח.

נוכח עובדות נטענות אלה, הואשם המבקש בשתי עבירות של סחר בסמים מסוכנים (עבירה לפי סעיף 13, בשילוב עם סעיף 19א ל פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים )).

3.

בתאריך 12.09.2011 הודיעו הצדדים לבית משפט השלום הנכבד כי הגיעו ביניהם להסדר טיעון, בגדרו הוסכם כי כתב האישום שהוגש נגד המבקש יתוקן (כך שנוסחו יהיה כמפורט לעיל), המבקש יודה בכל עובדות כתב האישום המתוקן, וישלח לתסקיר מטעם שירות המבחן. הסדר הטיעון הנ"ל לא כלל הסכמה לעניין העונש.

עוד באותו יום הודה המבקש בכל עובדות כתב האישום המתוקן, ובהתאם הורשע בשתי העבירות שיוחסו לו בגדרו. בהתאם להסכמת הצדדים, הורה בית משפט השלום הנכבד לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של המבקש, אשר הוגש בתאריך 29.02.2012. למען שלמות התמונה אציין כי בתאריך 05.03.2012 ביקש בא-כחו של המבקש להורות על הכנת תסקיר נוסף. בית משפט השלום נעתר אף לבקשה זו, והתסקיר השני מטעם שירות המבחן הוגש בתאריך 27.11.2012.

1.

בתאריך 31.12.2012 גזר בית משפט שלום את דינו של המבקש, לאחר שהוגשו בפניו שני תסקירי שירות המבחן הנ"ל, ולאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש.

בתחילת גזר הדין, התייחס בית משפט השלום הנכבד בהרחבה לשני תסקירי שירות המבחן, אשר שניהם לא היו חיוביים (וזאת בלשון המעטה). מבלי להרחיב יתר על המידה, מחמת צנעת הפרט, אציין כי בשני התסקירים נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית ביחס למבקש, תוך שנאמר בהם כי ההתרשמות מן המבקש היא שהוא "אינו לוקח אחריות ולו מינימאלית" על התנהגותו, וכי הוא מתקשה "לעמוד בדרישות הבסיסיות של הקשר עם שירותנו".

לאחר מכן סקר בית משפט השלום הנכבד בהרחבה את נסיבותיו האישיות הלא פשוטות של המבקש, וכן את עברו הפלילי, הכולל הרשעות בתקיפה, היזק לרכוש, איומים, והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. עוד התייחס בית משפט השלום הנכבד לחומרתן העקרונית של עבירות הסחר בסמים מסוכנים שאותן ביצע המבקש, אך ציין כי מדובר בסחר בכמות קטנה, בסם שאיננו סם "קשה" יחסית, ובתמורה הכספית הנמוכה שאותה קיבל המבקש בעבור הסמים שמכר. בית משפט השלום הנכבד אף זקף לזכות המבקש את הודאתו המוקדמת.

לבסוף, ולאחר שנתן דעתו למכלול הנסיבות, השית בית משפט השלום הנכבד על המבקש את העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר (כאשר התנאי הוא שהמבקש לא יעבור עבירת פשע על פי פקודת הסמים המסוכנים ), קנס בסך של 5,000 ש"ח, ופסילת רשיון נהיגה בפועל למשך 12 חודשים.

2.

על גזר דינו של בית משפט השלום הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי הנכבד, ובו התמקד בטיעונים כנגד עונש המאסר בפועל שהושת עליו. המבקש טען בפני בית המשפט המחוזי הנכבד כי יש מקום להפחית מעונש המאסר שהושת עליו, ולהורות שירוצה בדרך של עבודות שירות. המבקש נימק זאת בכך שבית משפט השלום הנכבד לא נתן די משקל לנסיבותיו האישיות הקשות, ולכך שאין מדובר בעבירות סחר בסמים "קלאסיות", וזאת לנוכח היקפן וטיבן של העבירות שאותן ביצע.

בפסק דינו מתאריך 06.05.2013 קבע בית המשפט המחוזי הנכבד, בין היתר, כדלקמן:

"דעתנו היא, כי אין מקום להתערב בגזר הדין של בית משפט קמא. מדובר בגזר דין מאוזן, המשקלל נכונה את מהותו של העבריין לצד מהותה של העבירה... אופיין של העבירות שמדובר בהן, כשהוא מצטרף לאמור בתסקירים ולחוסר המוכנות של המערער [המבקש כאן – ח"מ ] להשתלב בטיפול ובאופן כללי חוסר מוכנותו ליטול אחריות על מעשיו, מצביע על כך שבית משפט קמא לא שגה בהחלטתו ואנו דוחים את הערעור".

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.

טענות המבקש

3.

בבקשתו, טוען המבקש כי יש להתערב בעונש המאסר בפועל שהושת עליו, ולהורות על קיצורו ועל ריצויו בדרך של עבודות שירות. המבקש ביסס טענתו זו על שני נימוקים מרכזיים, אשר יפורטו להלן:

ראשית , כי גזר דינו סוטה באופן ניכר ממדיניות הענישה המקובלת בנסיבות אותו עניין. לשיטת המבקש, העבירות שאותן ביצע אינן חמורות באופן יחסי, ובגזרי דין שונים, אשר נפסקו בנסיבות דומות – הסתפקו בתי המשפט בענישה "הצופה פני עתיד", דהיינו נמנעו מהשתת עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

שנית , כי יש מקום להפחית מעונשו מטעמי צדק, וזאת לנוכח נסיבותיו האישיות הקשות. המבקש אף הפנה לאמור בחוות דעת ביחס למבקש מטעם הקרימינולוגית ד"ר חיה היכל, אשר מצאה, כך לדברי המבקש, כי: "אין למבקש דפוסי מחשבה עבריינים, אלא המדובר באדם מאוד בודד ודיכאוני השקוע בתוך עולמו, וניתן יהיה להחזירו לתלם באמצעות טיפול פרטני לו הוא זקוק בדחיפות".

דיון והכרעה

4.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובחומר שצורף לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה

להידחות . להלן יפורטו בקצרה הנימוקים למסקנתי זו.

5.

הלכה ידועה היא כי רשות ערעור ב-"גלגול שלישי" תנתן על ידי בית משפט זה רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982) (להלן: הלכת חניון חיפה ); רע"פ 4515/07 אבו שנב נ' מדינת ישראל (17.10.2007) (להלן: עניין אבו שנב )).

בגדרי הבקשה שבפני, לא הצביע המבקש על טעם כלשהו התואם את ההלכה שנקבעה ב הלכת חניון חיפה וב עניין אבו שנב הנ"ל. הבקשה שבפני נסובה כולה סביב עניינו הפרטני של המבקש, והטענות המפורטות בה זהות, הלכה למעשה, לטענות שהועלו – ונדחו – הן בפני בית משפט השלום הנכבד, והן בפני בית המשפט המחוזי הנכבד. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

6.

אוסיף, בבחינת למעלה מן הצורך, כי גם לגופם של דברים אינני סבור כי יש ממש בבקשה. נסיבות ביצוע העבירות שבהן הורשע המבקש, כמו גם נסיבותיו האישיות, נשקלו בכובד ראש בפני הערכאות הנכבדות קמא. בסופו של יום, הגיעו בית משפט השלום הנכבד ובית המשפט המחוזי הנכבד לכלל מסקנה כי מן הראוי להשית על המבקש עונש מאסר בפועל, שירוצה מאחורי סורג ובריח. לא מצאתי כי במסקנה זו נפלה שגגה, ועל כן לא ראיתי הצדקה לכך שבית משפט זה ישוב וידרש לעניין.

7.

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל – בקשת רשות הערעור נדחית . פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד יעמוד בעינו.

המבקש יתייצב איפוא לריצוי עונש המאסר בפועל עד לתאריך 04.06.2013 בשעה 10:00 בימ"ר "ניצן", כשברשותו תעודת זהות, או דרכון. המבקש רשאי לתאם את הכניסה למאסר, כולל את האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336.