רע"פ 3659/12 חוסין עאיד נ. מדינת ישראל

1.

בשל תקלה שמקורה אינו ברור, בקשת רשות ערעור זו התקבלה בלשכתי רק ביום 12.7.2012. לאחר עיון בבקשה החלטתי לדחותה, ללא תגובה מטעם המשיבה. בקשת רשות ערעור זו עניינה פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים צ' סגל , מ' י' הכהן ו- ב' גרינברגר ) ב-עפ"ג 712-01-12 מיום 27.2.2012, אשר קיבל את ערעורה של המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופט ד' פולוק ) ב-ת"פ 81-07-11 מיום 16.11.2011.

2.

המערער הורשע בבית משפט השלום בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, לאחר שנתפס מוכר סם מסוג הרואין בשלוש הזדמנויות שונות בתוך שבוע אחד במרכז העיר ירושלים. על המערער נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, ומאסר מותנה בן 8 חודשים. המדינה ערערה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי נוכח העובדה שהמבקש מכר את הסם בצהרי היום במרכז ירושלים, ונוכח עברו הפלילי של המבקש, הכולל עבירות רכוש, עבירות אלימות ועבירות סמים (בגינן אף ריצה המבקש 4 מאסרים בפועל), יש להחמיר עמו. בשים לב לכך שערכאת הערעור איננה נוהגת למצות את מלוא הדין עם הנאשם, גזר בית המשפט המחוזי על המבקש 24 חודשי מאסר בפועל, והשאיר את המאסר המותנה על כנו.

3.

בבקשת רשות הערעור שבפני טוען המבקש כי העונש שנגזר עליו חמור מדי, ומבקש התחשבות בכך שהוא אב ל-14 ילדים ואמו חולה. לטענתו הוא עבר תהליך שיקום וגמילה, ובעת שביצע את העבירה היה מכור לסמים. כמו כן, טוען המבקש כי העונש חמור ביחס לעבירות מסוג זה, ומביע חרטה על העבירות שביצע.

4.

דין הבקשה להידחות. אין זה מדרכו של בית משפט זה לדון בבקשות רשות ערעור שעניינן חומרת העונש ב"גלגול שלישי", אף אם קיים פער בענישה בין שתי הערכאות שגזרו את העונש (ראו, בנסיבות דומות: רע"פ 5469/08 נחמני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 23.6.2008)). נסיבותיו של המקרה אינן מצדיקות סטייה מכלל זה. בבחינת למעלה מן הצורך: לדעתי העונש אינו חמור, ובצדק ציין בית המשפט המחוזי כי אין בו כדי למצות את הדין.

הבקשה נדחית.