פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3671/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
שריף אבו סוויס
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז, מיום 19.3.08, בע"פ 2313-11-07 ו-4805-11-07 שניתן על
ידי כבוד סגן נשיא השופט א' טל והשופטים: מ' פינקלשטיין, ר' לורך – ובקשה לעיכוב
ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד מחמוד נעאמנה
החלטה
1.
בית-משפט השלום הרשיע את המבקש, בעקבות הודאתו, בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים לצריכת סם מסוכן – עבירות לפי סעיפים 7 ו-10 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. בעקבות כך נדון המבקש לששה חודשי מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות, שתי תקופות של מאסר על-תנאי, 12 חודשי פסילה מנהיגה וקנס בסך 15,000 ש"ח.
2.
בית-המשפט המחוזי מרכז דחה את ערעור המבקש כנגד תקופת הפסילה, ומאידך קיבל את ערעור המדינה כנגד קולת העונש, במובן זה שהעמיד את תקופת המאסר על 18 חודשים. עתה עותר המבקש לקבל רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, הואיל ולהשקפתו, מצדיקות הנסיבות בעניינו –
גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, הודייתו בעובדותיו של כתב האישום, וקיומו של תסקיר מבחן חיובי – הקלה בעונש.
3.
כידוע, רשות לקיומו של ערעור שני יוחדה למקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש אינו נמנה עם אלה, הואיל והשאלות העקרוניות שלקיומן הוא טוען הוכרעו בעבר, וממילא אינן מתעוררות בעניינו. אף ההלכה הקובעת כי חומרת העונש לבדה
אינה מקימה עילה למתן רשות ערעור, מובילה לתוצאה כי אין מקום להביא את עניינו של המבקש לליבון בפני ערכאה שלישית ( רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח (1) 646 (2003); רע"פ 7340/07 נסטרוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 06.09.2007)). מעבר לנדרש אוסיף, כי לא נפל פגם בעונש שנגזר למבקש, שכן הוא מבטא נכונה את השיקולים הצריכים לעניינו, ובכלל זה את נסיבותיו האישיות.
הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.
ניתנה היום, כ"ד בניסן התשס"ח (29.04.08).
ש ו פ ט