החלטה5 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 3785/10 דב סגל נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ביטול פסק דין שניתן בהעדרו בעבירת תעבורהבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה שלא לבטל פסק דין שניתן בהעדרו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לביטול פסק דין תעבורה שניתן בהעדרו. נקבע כי בקשה לביטול אינה יכולה לשמש מקצה שיפורים, וכי יש לכלול בה את כל העובדות הרלבנטיות מלכתחילה. הבקשה לעיכוב ביצוע ולצירוף הראיה נדחו עם הבקשה העיקרית.

העובדות

המבקש הורשע בהעדרו בעבירת מהירות בדרך עירונית לאחר שאישורי המסירה צוינו כ'לא נדרש'. הוא טען שלא קיבל הזמנה לדין ושלא הוא נהג ברכב, והגיש בקשה לביטול פסק הדין שנדחתה בערכאות הקודמות. בקשת רשות הערעור הוגשה יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע פסילה ובקשה לצירוף ראיה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הייתה סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות של הנאשם לדיון בבית המשפט לתעבורה
  2. 2.האם הותרת פסק הדין שניתן בהעדרו על כנו תגרום לעיוות דין
  3. 3.האם יש לאפשר צירוף ראיה חדשה בשלב רשות הערעור

הלכות

  1. 1

    בקשות לביטול פסק דין צריכות לכלול את כל העובדות הרלבנטיות ואין לאפשר מצב שבו בכל ערכאה נערך מקצה שיפורים

    ״בקשות לביטול פסק דין צריכות לכלול את כל העובדות הרלבנטיות ואין לאפשר מצב בו בכל ערכאה ייערך מקצה שיפורים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסק דין שניתן בהעדרו
  • ביטול פסק דין
  • הזמנה לדין
  • עיוות דין
  • עיכוב ביצוע
  • חזקת הבעלות
  • בקשת רשות ערעור
  • מהירות מופרזת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

3785/10

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקש:

דב סגל

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בירושלים בתיק ע"פ 2136/10 מיום 25.4.2010 שניתן על ידי כבוד

השופט ח' בן-עמי

תאריך הישיבה:

ז' בסיון התש"ע

(20.5.2010)

המבקש:

בעצמו

בשם המשיבה:

עו"ד רחל זוארץ לוי

החלטה

בפנינו בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק ע"פ 2136/10 סגל נ' מדינת ישראל מיום 24.4.2010 (השופטת ח' בן-עמי) על החלטת בית המשפט לתעבורה בירושלים בתיק ת' 19610/09, מיום 21.1.2010, (השופט א' טננבוים) שלא לבטל פסק דין שניתן ביום 28.12.2009 כנגד המבקש ובהעדרו. לבקשה זו מצורפת גם בקשה להוספת ראיה אשר לא עמדה בפני בתי המשפט בערכאות דלמטה וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי.

רקע עובדתי

1.

ביום 17.1.2010 קיבל המבקש פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לתעבורה בירושלים בתיק ת 19610/10. מפסק הדין עולה כי המבקש נשפט על ידי בית המשפט לתעבורה ביום 28.12.2009 בהעדרו והורשע בביצוע עבירה לפי סעיף 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. המערער הורשע בכך שנהג ביום 24.9.2009 בדרך עירונית במהירות של 123 קמ"ש , חרף תמרור המורה על מהירות מקסימאלית של 80 קמ"ש . המערער הורשע לאחר שהומצאו לבית המשפט אישורי מסירה לפי מענו של המערער בהם צוין "לא נדרש" פעמיים, ולאחר שהומצא לבית המשפט גיליון ההרשעות של המערער וכן תמונה, ובהתייחס לאמור נגזרו על המערער קנס בסך 750 ש"ח , פסילה לחודש ופסילה על תנאי לחודשיים למשך שנתיים.

2.

ביום 21.1.2010 הגיש המבקש בקשה לבית המשפט לתעבורה לביטול פסק הדין מן הטעם שניתן בהעדרו, ובלי שקיבל, לטענתו, הזמנה לדיון. בנוסף, ולחלופין, נתבקש בית המשפט לתעבורה לדחות את מועד ביצוע פסילת רישיון הנהיגה של המבקש. המבקש חתם על תצהיר ביום 18.1.2010 לפיו לא התייצב לדיון מאחר ולא קיבל אליו זימון. כמו כן טען כי בעת הרלוונטית לביצוע העבירה לא הוא שנהג ברכב, והוא "עוד מנסה לאתר את הנהג שנהג במועד ביצוע העבירה". המבקש טען כי ההזמנה לדין לא נדרשה בשל טעות אנוש ו/או משכחה. כמו כן טען המבקש כי הוא זקוק לרכב כדי לסעוד את אמו החולה.

3.

ביום 21.1.2010 נתן בית המשפט לתעבורה החלטתו בה דחה את הבקשה לביטול פסק הדין. ואולם דחה את מועד ביצוע הפקדת רישיון הנהיגה של המבקש ליום 14.2.2010.

4.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה שלא לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו בהעדרו. ביום 25.4.2010 ניתן פסק דין שדחה את הערעור שהגיש המבקש.

5.

בית המשפט המחוזי קבע כי בבואו לדון בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדרו של נאשם, נדרש הוא לבחון שני שיקולים; האחד, האם הייתה סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, והשני, האם הותרת פסק הדין על כנו תגרום לעיוות דין. בית המשפט בענייננו מצא כי השיקולים אינם מתקיימים- המערער לא הוכיח כי אי ההמצאה נגרמה בשל נסיבות שאינן תלויות בו וכן לא נגרם עיוות דין, שכן המערער כלל לא ידע לומר מי נהג בפועל ברכבו.

6.

למעלה מן הצורך ציין בית המשפט כי למערער 16 עבירות תעבורה לחובתו, מתוכן 2 בגין מהירות מופרזת, כך שהעונש שהוטל עליו, לדעת בית המשפט- נוטה לקולא. אשר על כן נדחה הערעור.

7.

בית המשפט קבע כי המבקש יפקיד רישיונו במזכירות בית המשפט לתעבורה בירושלים ביום 9.5.2010 עד שעה 10:00. בקשת רשות הערעור לבית משפט זה הוגשה רק ביום 16.5.2010 ועמה בקשה לעיכוב ביצוע. הבקשה נדונה היום במעמד הצדדים.

בקשת רשות הערעור

8.

המבקש טוען כי מעולם לא הגיעה לידיו הזמנה לדיון בבית המשפט לתעבורה. לשיטתו, ניתן היה ללמוד על עובדת אי ידיעתו מסיווג ההזמנה כ"לא נדרש". חשוב מכך טוען המבקש, לא הובא לידיעתו דבר הדואר, על כן לא היה קיבל יומו בבית המשפט, ושפיטתו עומדת בניגוד לכללי הצדק הטבעי. המבקש מדגיש את הנטל הקשה מנשוא לנאשמים בעבירות תעבורה להוכיח כי לא בוצעה להם המצאה כדין של כתב האישום. ואולם, טוען המבקש, במקרה זה הצליח להרים את נטל הראייה.

9.

בד בבד עם הגשת בקשה זו הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה לצירוף ראייה אשר לא עמדה בפני בתי המשפט קמא. מהראייה עולה לכאורה כי למבקש מעולם לא נודע כי קיים עבורו דבר דואר רשום. מוסיף וטוען המבקש כי אף ששמו הופיע על גבי דבר הדואר, מענו לא הופיע, וכך הזימון "התגלגל בשכונה" עד שהגיע לידיו.

10.

לגופם של דברים טוען המבקש כי נגרם לו עיוות דין, שכן לא נהג ברכב בעת שבוצעה העבירה. מי שלטענתו נהג ברכב מסר תצהיר שהוצג בפני בית המשפט המחוזי וזה סירב לקבלו בשל כך שלא הוגש בפני בית המשפט לתעבורה. כך או כך טוען המבקש, היות ולא נהג ברכב בעת הרלוונטית, הרשעתו הינה בהתאם לחזקת הבעלות המעוגנת בסעיף 27ב' לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 והיא אינה הרשעה בגין מעשה שביצע המבקש בעצמו. בשל כך, הטלת עונש של פסילה בפועל על המבקש הינה ענישה חמורה ביותר ומהווה עיוות דין.

11.

מוסיף וטוען המבקש כי עניינו של הערעור חורג מגדרם הפרטני של הצדדים- כי אזרחים שלא קיבלו את יומם בבית המשפט, מוותרים עליו מחמת "כובד ההליכים" וההוצאה הכספית הכרוכה בכך. המבקש עותר כי בית המשפט "ישים סוף" לעיוות הדין לשיטתו, שהוא תופעת לוואי של ההכרה הקונסטרוקטיבית במסירתן של הזמנות לדין.

12.

נוכח האמור, מתבקש בית המשפט לאפשר למבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי ויורה על ביטולו של פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי.

בקשה לעיכוב ביצוע

13.

המבקש מבקש כי בית המשפט יורה על דחייה של מועד ביצוע עונש הפסילה שהוטל עליו עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהגיש. לשיטתו, מהוות נסיבותיו האישיות שיקול נכבד לדחיית מועד ריצוי העונש – אם וככל שזה יוותר על כנו לאחר שיעיין בית המשפט בערעורו.

14.

המבקש הינו בן לאישה חולנית הסובלת ממחלות לב וממחלת סוכר. המבקש סועד את אימו והוא אשר מביאה ומוציאה מבתי החולים בתדירות כמעט יומיומית, והוא היחיד מבני משפחתו המחזיק ברכב וברישיון נהיגה ובשל כך הינו היחיד שמסוגל לסייע לאמו בענין זה.

בקשה להוספת ראייה

15.

המבקש מבקש מבית המשפט לאפשר לו להגיש ראייה אשר לא עמדה בפני בתי משפט קמא, ולהוסיפה לתיק בית המשפט. המבקש טוען כי עת שהוגש הערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה לבית המשפט המחוזי, עוד סבר כי הודעה בדבר קיומו של דבר דואר רשום אכן התקבלה עבורו בבית הדואר, אך בשל שכחה ו/או בשל טעות אנוש, דבר הדואר לא נאסף. לאחר שניתן פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, נמסרה לאחד מילדי המבקש ההודעה על קיומו של דבר הדואר הממתין למבקש בבית הדואר. טענת המשיב היא כי דבר הדואר "התגלגל בשכונה" עד שהגיע אליו, כאמור, לאחר מועד הדיון. עוד טוען המבקש כי מההודעה עולה כי מענו המבקש לא צוין על גבה, הגם ששמו כן צוין.

16.

נוכח האיחור בהשגת הראייה, ונוכח העדר היכולת מצד המבקש להשיגה במועד מוקדם יותר, התבקש בית המשפט לאפשר למבקש לצרף ראייה זו לתיק בית המשפט.

דיון והכרעה

17.

קשה שלא להתרשם כי מדובר בבקשה מתגלגלת העוברת ככל הנראה "מקצה שיפורים" נוסף מכל ערכאה, אפילו בתצהיר שהמבקש צרף (שלא כדין) עתה של מר דב גולדברג בו הצהיר כי הרכב היה, במועד הנקוב בכתב האישום "באחריותי ובשליטתי" אין כל הסבר כיצד "גילה" לפתע מר גולדברג עובדה זו, או כיצד "גילה" לפתע המבקש כי מר גולדברג הוא שנהג ברכב. בקשות לביטול פסק דין צריכות לכלול את כל העובדות הרלבנטיות ואין לאפשר מצב בו בכל ערכאה ייערך מקצה שיפורים. הבעיה העקרונית שמבקש המערער להעלות כבר נדונה בפסיקתו של בית משפט זה (ראו: ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (טרם פורסם, 6.1.2009)).

18.

הבקשה נדחית. המזכירות תעביר העתק למערער לפי מספר הפקס אותו ציינתי על גבי הבקשה.

ניתנה היום, ז' בסיון התש"ע (20.5.2010).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1בקשות לביטול פסק דין צריכות לכלול את כל העובדות הרלבנטיות ואין לאפשר מצב שבו בכל ערכאה נערך מקצה שיפורים