רע"פ 3906/03 מחמד אלמג'נון נ. מדינת ישראל

1.כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, וכן נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, ללא ביטוח וללא רשיון רכב תקף. המבקש הודה בעובדות כתב-האישום ובית המשפט לתעבורה בנתניה (כבוד השופטת ר' בן יששכר שורץ) הרשיעו בעבירות המיוחסות לו.

בית המשפט לתעבורה עמד על עברו המכביד של המבקש הן בתחום התעבורתי והן בתחום הפלילי, וגזר עליו עונש של פסילת רשיון לתקופה של 10 שנים, מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים ומאסר על-תנאי לתקופה של 24 חודשים.

2.המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ש' דותן), המופנה נגד הרשעתו בדין וכן נגד חומרת העונש שהוטל עליו. בית המשפט המחוזי ביטל את הרשעתו של המבקש בעבירה של נהיגה ללא ביטוח, בשל התיישנותה ודחה את הערעור לגבי ההרשעה ביתר העבירות. אשר לעונש, בית המשפט המחוזי ראה לנכון להקל בעונשו של המבקש, והעמיד את תקופת המאסר בפועל על 24 חודשים. יתר חלקי גזר הדין נותרו בעינם.

3.המבקש עותר ליתן לו רשות ערעור, וטענתו היא כי העונש שנגזר עליו חמור יתר על המידה. הוא עומד על נסיבותיו האישיות ועל הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות.

4.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. הבקשה נסובה כל כולה על שאלת העונש, והטענות שמעלה המבקש אינן מגלות שאלה בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מעניינו הספציפי של התיק הנדון. בכגון דא, כלל הוא כי אין בית משפט זה נוהג להתערב ב"גלגול שלישי" (רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל , תק-על 2002(3) 49).

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.