החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 3972/02 בר- שלום גילה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · עזיבת מקום תאונה ונהיגה בקלות ראשבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על הרשעה ועונש בתעבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקשת הורשעה בנהיגה בקלות ראש ובעזיבת מקום תאונה, והערעור על הרשעתה ועונשה נדחה בבית המשפט המחוזי. בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון טענה כי לא התקיימו תנאי תקנה 144 לתקנות התעבורה. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, מאחר שהטענה אינה עולה בקנה אחד עם הממצאים העובדתיים ואינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית.

העובדות

המבקשת נהגה ברכבה והשתלבה דרך נתיב האצה לכביש החוף, וחצתה את נתיב הנסיעה הימני ופגעה ברכב אחר שנסע בנתיב האמצעי. הרכב האחר הוטח בגדר ההפרדה והועף חזרה לכביש, וכתוצאה מכך נגרמו נזקים לרכבים וחבלות לנוסעים. המבקשת המשיכה בנסיעתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נתקיימו תנאי תקנה 144 לתקנות התעבורה בנסיבות התאונה שבה נטש הרכב האחר את זירת התאונה?
  2. 2.האם מתעורר בבקשה שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור שלישית?

הלכות

  1. 1

    טענה לפיה סברה המבקשת כי הרכב האחר נטש את זירת התאונה אינה עולה בקנה אחד עם הממצאים העובדתיים שקבעו הערכאות הקודמות, ואינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית.

    ״דא עקא, שטענה זו של המבקשת אינה עולה בקנה אחד עם הממצאים העובדתיים שקבעו הערכאות דלמטה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נהיגה בקלות ראש
  • עזיבת מקום תאונה
  • אי הגשת עזרה
  • אי מסירת פרטים
  • חשיבות כללית
  • ממצאים עובדתיים
  • ערכאה שלישית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"פ

3972/02

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקש

ת :

גילה בר-שלום

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו בע"פ 71493/01 מיום 10.4.2002 שניתן על ידי כבוד השופטת שרה

דותן

בשם

המבקשת: עו"ד דוד גולן

החלטה

המבקשת הואשמה בביצוע עבירה של נהיגה בקלות ראש, ועבירה של עזיבת מקום תאונה, אי הגשת עזרה ואי מסירת פרטים לנפגע ולמשטרה. על-פי האמור בכתב האישום, המבקשת נהגה ברכבה, ותוך כדי שהיא משתלבת, דרך נתיב האצה, מכיוון ימין אל כביש החוף, היא חצתה את נתיב הנסיעה הימני בכביש, ופגעה ברכב אחר, שנסע בנתיב האמצעי. הרכב האחר הוטח בגדר ההפרדה, והועף חזרה אל הכביש - תוך שנגרמים נזקים לכלי הרכב וחבלות לנוסעי הרכב האחר. המבקשת המשיכה בנסיעתה.

בית המשפט לתעבורה בנתניה (כבוד השופט י' (לוי) הלוי), על-יסוד התרשמותו מן העדים שהעידו בפניו, דחה את גרסתה של המבקשת לאירועים, והרשיע אותה בעבירות המיוחסות לה. בית המשפט גזר, על המבקשת, לאחר ששקל את מכלול השיקולים שלעניין, 24 חודשי פסילה בפועל, 4 חודשי פסילה על-תנאי, וקנס כספי בשיעור של 2,500 ש"ח.

ערעור שהגישה המבקשת, על הרשעתה ועל חומרת העונש שנקצב לה, נדחה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' דותן) התייחס אף הוא לתמיהות העולות מגרסת המבקשת, ולא ראה מקום להתערב בממצאיו ובמסקנותיו של בית המשפט לתעבורה.

המבקשת עותרת להביא את עניינה בפני ערכאה שלישית. לטענתה, לא נתקיימו תנאי תקנה 144 לתקנות התעבורה, שכן, לגרסתה, סברה היא כי הרכב שפגע בה נטש את זירת התאונה. דא עקא, שטענה זו של המבקשת אינה עולה בקנה אחד עם הממצאים העובדתיים שקבעו הערכאות דלמטה, ומכל מקום איננה מעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית.

על-כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' בתמוז תשס"ב (20.6.2002).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 71493/01

הלכות

  1. 1טענה לפיה סברה המבקשת כי הרכב האחר נטש את זירת התאונה אינה עולה בקנה אחד עם הממצאים העובדתיים שקבעו הערכאות הקודמות, ואינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית.