פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3993/03
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
שווכאת זבידאת
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 7.4.03
בע"פ 3118/03 שניתן על-ידי כבוד השופטים י' דר – אב"ד, י' כהן וי'
עמית
בשם המבקש: עו"ד אבי
תגר
בשם המשיבה: עו"ד גלי
פילובסקי
החלטה
1.המבקש הורשע בבית-משפט השלום בקריות, על-פי הודאתו, בעבירות של ביצוע עבודות ושימוש ללא היתר, הפרת צו הפסקה מינהלי והפרת צו הפסקה שיפוטי. על-פי העובדות שתוארו בהכרעת-הדין, בנה המבקש ביישוב בסמת טבעון, בחודש אפריל 1999, מבנה מגורים דו-קומתי בשטח של כ- 346 מ"ר וקירות בטון בגבול המגרש באורך של כ- 88 מ"ר. כמו כן, סלל דרך גישה ומגרש חניה בשטח כולל של כ- 150 מ"ר והציב קירות אבן בשפת דרך הגישה באורך של כ- 30 מ"ר. את כל אלה בנה המבקש בלא שהיה בידו היתר כדין ועל אף שהוצאו נגד עבודות הבניה במקרקעין, עוד בשלביהן הראשוניים, צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי.
בית-משפט השלום (כבוד השופטת ר' לאופר-חסון) גזר על המבקש 3 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים; קנס בסך 50,000 ₪; כפל אגרה וצו הריסה לביצוע על-ידי המבקש עד ליום 15.3.04. בגזר-הדין שקל בית-המשפט לטובת המבקש את נסיבותיו האישיות ואת הודאתו, ומנגד שקל את חומרת העבירות ואת ההיקף הניכר של הבניה הבלתי חוקית שביצע. בית-המשפט סירב לבקשת בא-כוח המבקש להמיר את עונש המאסר בפועל בעבודות שירות, לנוכח כל הנסיבות לחומרא שפורטו ולנוכח העובדה שהמחדל טרם הוסר.
2.המבקש הגיש ערעור על גזר-דינו ובו עמד על עברו הנקי, על אחריותו לעסק המפרנס מספר משפחות, וכן על כך שביצע את עבירות הבניה לצורך שיכון משפחתו. בנסיבות אלו ולאור מאמציו הנמשכים והבלתי פוסקים לקבלת היתר בניה, טען המבקש כי מן הראוי להמיר את עונש המאסר בפועל שהושת עליו בעונש מאסר מותנה או לחלופין, לאפשר לו לרצותו בעבודות שירות, ובנוסף להפחית מסכום הקנס בו חויב.
בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים י' דר, י' כהן וי' עמית) סבר כי מדובר בשלוש עבירות חמורות וכי בית-משפט השלום שקל את כל השיקולים הצריכים לעניין העונש. לפיכך, קבע כי אין להתערב בגזר-הדין ודחה את הערעור.
3.מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.
המבקש שב ועותר לביטול עונש המאסר בפועל ולהטלת עונש מאסר מותנה תחתיו, או לחלופין לריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, מהטעמים שפורטו בערעור. עוד מציין המבקש כי הוא חולה במחלה ממארת וכי מאסר עלול לגרום להחמרה במצבו. המבקש צירף לבקשה אישור רפואי, הנושא תאריך 12.11.98, אשר ממנו עולה כי המבקש עבר ניתוח כריתה במעי הגס בנובמבר 1984 וכי מאז הוא מצוי תחת מעקב.
המשיבה טענה בתגובתה כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו למתן רשות ערעור וכי עונשו של המבקש אינו חמור בנסיבות העניין.
ביום 10.7.03, במסגרת תשובה לתגובת המשיבה, הודיע בא-כוח המבקש כי ביום 29.6.03 ניתן למבקש היתר בניה וכן צירף אישור רפואי נוסף, מעודכן יותר, בדבר מצבו הרפואי של המבקש. באישור זה נכתב כי אובחנה אצל המבקש, לפני כ- 19 שנה, מחלה ממאירה. בעקבות טיפול שניתן למבקש חלה נסיגה מלאה של המחלה ואין עדות להישנותה. יחד עם זאת, על-פי האישור, נדרש המשך מעקב. לטענת בא-כוח המבקש הדברים מצדיקים מתן רשות ערעור. מנגד, סבורה המשיבה כי אין בנתונים הללו כדי להשפיע. לעניין המעקב הרפואי, מציינת המשיבה כי שירות בתי הסוהר ערוך לטיפול במצבם הבריאותי של האסירים, ואילו היתר הבניה, לטעמה, רלוונטי אך ורק בכך שהוא מבטל את צו ההריסה שנתן בית-משפט השלום ואולם, אין הוא מצדיק התערבות לגבי יתר רכיבי העונש.
4.דין הבקשה להידחות.
טענותיו של המבקש, הנוגעות כולן לקולת העונש, אינן מקימות לו עילה לדיון ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"פ 9655/02
פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)) . למעלה מן הצורך, יצוין כי אכן חל שינוי בנסיבות מאז דנו הערכאות הקודמות בעניינו של המבקש במובן זה שהבנייה נשוא כתב-האישום קיבלה גושפנקא חוקית. אף על פי כן, נסיבותיו החמורות של המקרה נותרו בעינן - המבקש לא המתין להיתר אלא החל בבניה מאסיבית ואף השלים אותה, ללא היתר כחוק, תוך שהוא מפר את צווי הרשויות, אשר הוצאו כנגדו. על כן, לא מצאתי מקום להתערב בעונש שנגזר עליו.
המבקש יתייצב לתחילת ריצוי עונשו במשטרת קרית טבעון, ביום 6.8.03 בשעה 09:00.
ניתנה היום, כ"ד תמוז, תשס"ג
(24.7.03).
ש ו פ ט ת