החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 4/09 מדינת ישראל נ. קיריל שייחרזייב

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · הפעלת מאסר על תנאי וחומרת העונש בעבירות אלימות כלפי בן זוגבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על גזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על עונש של 22 חודשי מאסר שנגזר בערכאת הערעור במקום 8 חודשים בערכאה הדיונית. הפער נבע מחומרת המעשים, מחזרתו של המבקש עליהם למרות עונשים קודמים, ומהחלטה שלא לרצות את המאסר על תנאי שהופעל בחופף. נקבע כי אין בבקשה עילה לערעור נוסף.

העובדות

המבקש הורשע בעבירות אלימות כלפי בת זוגו ונגזרו עליו 8 חודשי מאסר בערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי העמיד את העונש על כפליים, והמבקש נדרש לשאת 22 חודשי מאסר. המבקש חזר על מעשיו למרות מאסר ממושך ומאסר על תנאי שעמד נגדו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בעונש המאסר שנגזר בערכאת הערעור, כאשר הפער בינו לבין העונש שנגזר בערכאה הדיונית נובע משיקולי חומרה מוצדקים?
  2. 2.האם יש לרצות את תקופת המאסר על תנאי שהופעל בחופף לעונש המאסר הנוסף?

הלכות

  1. 1

    מדיניות שיפוטית ראויה היא החמרה בעונשם של בני זוג החוזרים ומטילים חיתתם על נשותיהם ואינם נרתעים מאיומים

    ״הגורסת החמרה עם בני זוג אשר חוזרים ומטילים חיתתם על נשותיהם, ובזעמם אף אינם נרתעים מלאיים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בהיעדר טעמים טובים אין ראוי שתקופת המאסר על תנאי שהופעל תרוצה בחופף לעונש המאסר הנוסף

    ״בהיעדר טעמים טובים לדבר, אין זה ראוי שתקופת המאסר על-תנאי, שהופעל, תרוצה בחופף לעונש הנוסף״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • החמרה בעונש
  • מאסר על-תנאי
  • חופף
  • חומרת המעשים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

4/09

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

סרגיי בלקו

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בחיפה, מיום 20.11.08, בע"פ 215/08,שניתן על ידי כבוד ס.

הנשיא

השופט ש' ברלינר, ס. הנשיא השופט י'

גריל והשופט מ' גלעד

בשם המבקש:

עו"ד בוריס שרמן

החלטה

לא אוכל להיעתר למבוקש בעתירה זו. אמנם, לא ניתן להתעלם מן הפער בין העונש שנגזר למבקש בערכאה הראשונה – 8 חודשי מאסר, לבין זה שבו הוא נדרש לשאת בסופו של יום, בעקבות פסק דינה של ערכאת הערעור – 22 חודשים. אולם, מקורו של פער זה בשני טעמים שהם, להשקפתי, מוצדקים. לכתחילה העמיד בית-המשפט המחוזי את העונש על כפל המאסר שנגזר בערכאה הדיונית, לאור חומרת המעשים שביסוד הרשעתו של המבקש, והעובדה כי דבר לא הרתיעו מלשוב ולשלוח יד בביצועם – אף לא מאסר ממושך בו נשא, ומאסר על-תנאי שעמד נגדו. בכך נתן בית-המשפט המחוזי ביטוי למדיניות שיפוטית ראויה, הגורסת החמרה עם בני זוג אשר חוזרים ומטילים חיתתם על נשותיהם, ובזעמם אף אינם נרתעים מלאיים להורגן נפש, כפי שעשה המבקש (והשוו רע"פ 10637/08 בלישה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.12.08)). הבסיס הנוסף להחמרה בעונשו של המבקש מצוי בקביעתו של בית-המשפט המחוזי כי בהיעדר טעמים טובים לדבר, אין זה ראוי שתקופת המאסר על-תנאי, שהופעל, תרוצה בחופף לעונש הנוסף. אף זוהי מדיניות שיפוטית הולמת, בפרט בהתחשב בנסיבותיה המתוארות של הפרשה.

דבר בבקשה שבפני אינו מקים, אפוא, עילה לקיומו של ערעור נוסף, והיא נדחית.

ניתנה היום, י' בטבת התשס"ט (06.01.09)

.

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1מדיניות שיפוטית ראויה היא החמרה בעונשם של בני זוג החוזרים ומטילים חיתתם על נשותיהם ואינם נרתעים מאיומים
  2. 2בהיעדר טעמים טובים אין ראוי שתקופת המאסר על תנאי שהופעל תרוצה בחופף לעונש המאסר הנוסף