ע"פ 403/00 פלוני נ. מדינת ישראל

לפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתיק פלילי 10342/98, מיום 20.12.99.

העורר הורשע בביצוע שתי העבירות שיוחסו לו בכתב האישום - שוד בנסיבות מחמירות, ופציעה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 402(ב) ו334- ביחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז1977- (להלן: "החוק"), וזאת לאחר שמיעת הראיות. על העורר הוטלו 15 חודשי מאסר בפועל בניכוי 5 ימי מעצר, ו6- חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, הוא חוייב בתשלום פיצויים בסכום של 5000 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית והועמד למבחן למשך שנה מיום שחרורו ממאסרו.

בגזר דינו ציין בית המשפט המחוזי את העובדה שיחד עם העורר עמד לדין גם שותפו הבגיר של העורר, אלי חביב, אשר הורשע על פי הודאתו, ועליו הוטלו 12 חודשי מאסר, ומאסר על תנאי בן שנתיים כעונש מצטבר. בית המשפט המחוזי ציין שעובדת היותו של העורר קטין (יליד 1981), ראוי היה כי תביא להקלה מסוימת עמו, אך יחד עם זאת, ובהתחשב באלימות שהפגין העורר כלפי קורבנו הטיל עליו לבסוף את העונשים שהוזכרו לעיל.

לבקשת העורר, עוכב ביצוע גזר הדין על ידי בית המשפט המחוזי עד ליום ה20.1.00-, ובית משפט זה עיכב את הביצוע עד למתן החלטה בבקשה זו.

בא כוח העורר טען בפני כי יש לעכב את ביצוע גזר הדין (ריצוי עונש המאסר בפועל) שהשיתה הערכאה הראשונה מאחר שהעורר היה קטין שטרם מלאו לו 17 שנה ביום ביצוע העבירות, ובעת מתן גזר הדין היה בן 18 שנה. כמו כן, ציין בא כוח העורר שלעורר אין הרשעות קודמות, את המלצת שירות המבחן כי עונש המאסר בפועל שיוטל ראוי שירוצה על דרך של עבודות שרות, ואת היות העורר מסודר בעבודתו.

בשל כל אלה, כך סובר בא כוח העורר, לא נשקפת סכנה לציבור מעיכוב גזר הדין.

באת כוח המדינה הביעה התנגדותה לעיכוב ביצוע גזר הדין. הנימוק עליו היא סומכת הוא שהמדובר במעשה חמור, אשר העונש שהוטל בגינו קל יחסית, ועל כן אין סיכוי ממשי לקבלת הערעור ולהמתקת עונשו של העורר עד כדי פטירתו מעונש מאסר בפועל.

ההלכה העומדת כיום בשאלת עיכוב ביצוע גזר הדין בשלב ערעור, היא שעונש מאסר יש להתחיל לרצותו מיד עם מתן גזר הדין בערכאה הראשונה אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב ביצוע גזר הדין [ראה: ע"פ 2789/98 דקל נ' מדינת ישראל (לא פורסם), וע"פ 8549/99 בן הרוש נ' מדינת

ישראל (לא פורסם)].

נסיבות המקרה דנן, אמנם חמורות הן. העורר - בלווית חברים - הכה את המתלונן, נטל בקבוק עשוי זכוכית, שבר את קצהו ודקר את המתלונן בעזרתו, ובנוסף היה שותף לשוד שבוצע כנגד המתלונן. יחד עם זאת, לא נעלמות מעיני נסיבותיו האישיות של העורר. מדובר בקטין, נעדר כל עבר פלילי, אשר קצין המבחן המליץ בענינו על מאסר בעבודות שרות. נסיבות אלה נראות בעיני כנכנסות לגדרן של "נסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב ביצוע גזר הדין". מסקנתי היא כי מן הראוי לעכב את ביצוע המאסר בפועל עד למתן פסק דין בערעור.

אי לכך אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר של 15 חודשים שהושת על העורר בתיק פלילי 10342/98 מיום 20.12.99 עד למתן פסק דין בערעור יתר חלקי גזר הדין, כולל תשלום הפיצויים כפי שנפסקו, לא יעוכבו. תנאי השחרור שעמדו עד למתן גזר הדין ימשיכו לעמוד בתוקף.

המזכירות מתבקשת לקבוע את הדיון לא יאוחר מחודש מרץ 2000.