רע"פ 4046/13 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' פולוק ) קבע כי המבקש ביצע עבירה של תמיכה בארגון טרוריסטי לפי סעיף 4(ז) לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948. לפי פרטי כתב האישום המתוקן, המבקש וחברו הצטרפו לארגון החזית העממית (המוכרז כארגון טרור) במהלך שנת 2007, עת היה המבקש קטין, וביצעו פעולות שונות של תמיכה בארגון. על רקע המלצתו החיובית של שירות המבחן, החליט בית המשפט לא להרשיע את המבקש, והטיל עליו לבצע 400 שעות לתועלת הציבור.

2.

בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים א' כהן, מ' יועד הכהן ו ע' שחם ) קיבל את ערעור המדינה, הרשיע את המבקש בעבירה האמורה, הטיל עליו מאסר של 3 חודשים שירוצה בעבודות שירות, בניכוי ימי מעצרו, וכן שישה חודשי מאסר על תנאי. זאת, נוכח חומרת העבירה, ומפני שעל חברו של המבקש הוטל עונש של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות (שהומר מאוחר יותר – בהסכמת הצדדים – לארבעה חודשי מאסר בפועל).

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שבה טוען המבקש – שאינו מיוצג – כי העונש שהוטל עליו אינו צודק, בין היתר, משום שהעבירה בוצעה לפני ארבע שנים כשהיה קטין. בצד האמור, ביקש המבקש כי ימונה לו סניגור לצורך הבקשה, וכן נתבקש עיכוב ביצוע עבודות השירות עד להכרעה בבקשה לרשות ערעור. בהתאם להחלטתי, מונה למבקש סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית לשם ההליך דנן, והוגשו נימוקי בקשת רשות הערעור. בא-כוחו של המבקש מתייחס לגילו הצעיר של שולחו שהחל בביצוע העבירה בהיותו קטין; להיעדר עבר פלילי; לתסקיר החיובי של שירות המבחן; הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה עד לגזירת הדין; ובעיקר – לשינויים באורח חייו של המבקש, שניתק כל מגע עם הארגון והוא סטודנט החי אורח חיים נורמטיבי.

4.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לדבריה, אין עילה למתן רשות ערעור בנסיבות העניין. לגופם של דברים, נטען כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי הוא ראוי. בין היתר, נטען כי מדובר בעבירה חמורה של תמיכה בארגון טרור ששם לעצמו למטרה לפגוע באזרחי מדינת ישראל, לרבות תכנון קונקרטי לפגוע בגופו של אדם שנחשד כמשתף פעולה עם משטרת ישראל.

5.

לאחר שבחנתי את נימוקי הבקשה ותשובת המדינה, לא מצאתי כי המקרה דנן עומד באמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה להתערבות ב"גלגול שלישי" בחומרת העונש, בהיעדר סטייה ניכרת מדינית הענישה (השוו: רע"פ 3964/12 אבו כף נ' מדינת ישראל (23.5.2012)). גם ההבדל בין הכרעתה של ערכאת הערעור לבין הכרעת הערכאה הדיונית – לרבות בשאלת ההרשעה בפלילים – אינו מקים עילה למתן רשות ערעור (רע"פ 737/11 אביטן מלכיאלי, משרד עורכי דין נ' מדינת ישראל (9.5.2011)).

6.

במנותק מן ההכרעה הפורמאלית, אציין כי מאז האירועים נושא כתב האישום, שבוצעו כאשר היה המבקש קטין ובסמוך לאחר הגעתו לגיל בגרות, חלו שינויים משמעותיים באורח חייו, שעליהם יש לברך. המבקש ניתק את קשריו עם ארגון הטרור, וכעת הוא סטודנט באוניברסיטה המסיים לימודי פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית, עובד לפרנסתו ואף מתנדב עם ילדים ובני נוער בסיכון. תקוותי היא כי לאחר שיסיים המבקש לשאת בעונש שהוטל עליו, של שלושה חודשי עבודות שירות (בניכוי ימי מעצרו), יסתיים פרק זה בחייו, והוא יוכל להמשיך להתקדם במסלול החיובי שעליו עלה.

כאמור, בהיעדר עילה להתערבותנו ב"גלגול שלישי", אין מנוס מדחיית הבקשה.

כדי לא לפגוע בלימודיו של המבקש ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה בפרנסתו, יודיעו הצדדים תוך 7 ימים על מועד מוסכם (לא יאוחר מסוף שנה זו) להתייצבות המבקש לביצוע עבודות השירות שעליהן הורה בית המשפט המחוזי.