רע"פ 3964/12 סאלם אבו כף נ. מדינת ישראל

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיא א' טל והשופטים ז' בוסתן ו- צ' דותן ) ב-ע"פ 1533-02-11 מיום 29.4.2012. במסגרת פסק הדין התקבל בחלקו ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ).

המבקש עמד בראשה של כנופיית גנבי רכב בשנת 2009, אשר בתכנון מראש ובתחכום רב גנבה כלי רכב יוקרתיים בשווי של למעלה מ-4 מיליון ₪. במסגרת פעילות הכנופיה בוצעו פריצות לבתים פרטיים, ונגנבו רכוש ומכוניות ששימשו לצורך גניבת המכוניות היוקרתיות. בעת מעצרו, המבקש תקף ואיים עציר אחר. כמו כן, נמצאו בביתו של המבקש אופנוע שהושג בעבירה, ואקדח עם קליע. בגין האמור הורשע המבקש בבית משפט השלום בשמונה אישומים, אשר ייחסו לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבות רכב, קבלת רכב גנוב, התפרצות לבנין ולבית מגורים, סחיטה באיומים, היזק במזיד, שימוש ברכב ללא רשות בעליו, תקיפה, איומים והחזקת נשק. על המבקש נגזרו 94 חודשי מאסר בפועל (מהם 10 חודשים בגין הפעלת מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו), מאסר על תנאי, קנס בסך 120,000 ₪ ו-36 חודשי פסילת רישיון בפועל.

ערעורו של המבקש על הכרעת הדין התקבל בחלקו, והוא זוכה מהאישום השמיני אשר ייחס לו החזקה של אופנוע גנוב. נוכח האמור, הופחת עונשו של המבקש ל-90 חודשי מאסר בפועל, ויתר רכיבי העונש הושארו על כנם.

2.

את הבקשה שבפני הגיש המבקש בעצמו, והיא נסבה על חומרת העונש. המבקש כותב בבקשה כי הוא מבקש את רחמיו של בית המשפט, וכי הוא מביע חרטה על המעשים שעשה. לטענתו, הוא לא הבין את חומרת מעשיו כאשר עשה אותם, ונסיבותיו האישיות מחייבות להקל עימו כעת: יש לו 23 אחים, בהם שניים נכים; אימו אינה עובדת ומתקיימת מקצבת אבטלה; ויש לו ילדה בת שנתיים וחצי.

3.

לא אוכל להיעתר לבקשתו של המבקש. הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה איננו נותן רשות ערעור בבקשות שעניינן חומרת העונש (ראו, מבין רבים: רע"פ 2806/12 קומבוז נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 2.5.2012). שיקולי הענישה השונים ביחס למבקש נדונו בשתי ערכאות, ואין מקום להתערב בהם ב"גלגול שלישי". בעת גזירת העונש, שקל בית משפט השלום את חומרת העבירות שבוצעו, את עברו הפלילי העשיר של המבקש, שיקולים של אחדות הענישה ביחס למעורבים האחרים בפרשה, וכן את נסיבותיו האישיות. בית המשפט המחוזי קבע כי אין להתערב בשיקולי הענישה של בית משפט השלום, וכי העונש שהוטל על המבקש הולם את חומרת העבירות ואת מדיניות הענישה הראויה. משהחליט בית המשפט המחוזי לזכות את המבקש מאחת העבירות בהן הורשע, קבע בית המשפט המחוזי כי יש להפחית את עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש ב-4 חודשים. בנסיבות אלו, אין מקום להתערבותו של בית משפט זה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.