פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4068/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
טלאע נפאפעה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 29.4.07 בע"פ 72258/06 שניתן על-ידי כבוד
השופטת נגה אהד
בשם המבקש:
עו"ד יוסף עאוני
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית המשפט לתעבורה ברמלה (ת.ת 6581/04) בגין עבירה של נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת אי שימוש, עבירה לפי תקנה 308(ד), לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה ).
לפי הנטען בכתב האישום, בתאריך 24.12.03, נסע המבקש ברכב פרטי אשר ניתנה עליו הודעת אי שימוש ולפיכך חל איסור לנהוג בו.
בתאריך 30.6.04 הרשיע בית המשפט לתעבורה ברמלה (כבוד השופט ה' אבינועם ) את המבקש בהעדרו, וגזר עליו את העונשים הבאים: פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון לתקופה של 3 חודשים למשך שנתיים; קנס בסך של 600 ש"ח, וכן פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים. לאחר שהמבקש הגיש לבית המשפט בקשה לביטול גזר הדין, החליט בית המשפט כי הוא ידון בבקשה רק לאחר שהוא יוכיח כי הרכב עבר טסט לאחר יום ה-27.11.03 ולפני יום ביצוע העבירה 24.12.03.
על גזר-דינו של בית המשפט לתעבורה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בנימוקי הערעור הוא ציין, כי הציג מסמכים ואישורים בקשר לליקויים ברכב למשטרת התנועה בזיכרון יעקב, ומשכך קיבלו הבעלים את הרישיונות לרשותם. עוד טען המבקש, כי הרכב עבר טסט אחרי 27.11.03 ולפני מועד ביצוע העבירה ביום 24.12.03.
בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' אהד ) דחה את הערעור בקובעו, כי המבקש לא הוכיח את טענותיו ולא צירף ולו מסמך אחד המוכיח את טענותיו. עד למועד מתן פסק הדין, לא הוצג בפני בית המשפט אישור מוסך, לפיו עולה כי הליקויים תוקנו, וכן לא הוצג אישור כי הרכב עבר טסט אחרי 27.11.03 ולפני מועד העבירה ביום 24.12.03. יתר על כן, בפני בית המשפט המחוזי הוצג הדו"ח המקורי שנמסר למבקש ביום 24.12.03 שבו נמסרה למבקש הודעת אי שימוש והוא הגיב במילים: "סליחה, אני יסדר את זה". אשר על כן נדחה ערעורו של המבקש.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה חוזר בא-כוח המבקש על הטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי, ובמרכזן הטענות כי כל הליקויים ברכב תוקנו וכי האישורים המעידים על כך הוגשו ליחידת התנועה של משטרת זיכרון יעקב ביום 29.11.03. עוד נטען כי הוא השיג את האישור המבוקש לפיו עבר הרכב טסט במועדים הרלוונטיים.
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף מבלי שנתבקשה תגובתה של המשיבה.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, בקשת רשות הערעור שלפנינו איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון בגלגול שלישי, בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123.
זאת ועוד, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל , (לא פורסם); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה , (לא פורסם)). בענייננו, העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע ונסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות בית-משפט זה.
דין הבקשה להידחות גם לעצם הענין. המבקש לא השכיל לתמוך את טענותיו באישורים המתאימים, ולכן בצדק דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו. כן, נתתי דעתי לכך שהמבקש הודה בעבירה המיוחסת לו בסמוך למועד ביצועה, כפי שהדבר נלמד מתגובתו המופיעה בדו"ח שנמסר לו, שם ציין הוא כי ידאג לסידור הליקויים. יתר על כן, הנני מקבל כממצא כי המשיבה הציגה את הדו"ח המקורי שנמסר למבקש ביום 24.12.03 שבו נמסרה לו הודעת אי שימוש והוא הגיב במילים: "אני יסדר[כך במקור] את זה", דהיינו המבקש הודה בעבירה המיוחסת לו.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, י"ז בסיון תשס"ז (3.6.2007).
ש ו פ ט