רע"פ 4094/05 מוחמד קעדאן נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע בבית-משפט השלום בחדרה, על-פי הודאתו, בהעסקה שלא כדין של תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל, בכך שביום 29.1.2003 העסיק את תושב האזור בעבודות נקיון וטיפול בכבשים בדיר אותו הוא מפעיל בבאקה אל ג'רביה. בגזר הדין מיום 22.12.2004 ציין בית המשפט כי נוכח מדיניות הענישה שהיתה נהוגה בעת שבוצעה העבירה על ידי המבקש, כמו גם , נוכח חלוף הזמן מאז בוצעה העבירה וחג הקורבן שעמד בפתח, יש להקל בעונשו של המבקש. לפיכך גזר עליו בית-המשפט שלושים ואחד ימי מאסר בפועל ומאסר על-תנאי לתקופה של ארבעה חודשים. כן חויב המבקש לחתום על התחייבות בסך 2,500 ₪, לפיה לא ישוב לעבור את העבירה בה הורשע במשך שלוש שנים. המבקש ערער לבית-המשפט המחוזי בחיפה על גזר-הדין אך ביום 31.3.2005 נדחה הערעור. מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בה טוען המבקש כי העונש שהושת עליו אינו הולם את נסיבות המקרה, נוכח הודאתו בעבירה, עברו הנקי, מצבו הרפואי הקשה, חלוף הזמן שעבר מאז בוצעה העבירה והרגיעה היחסית השוררת בארץ.

2.דין הבקשה להידחות. ככלל, טענות לעניין חומרת העונש בלבד אינן מקימות עילה לקיום דיון ב"גלגול שלישי", ודי בטעם זה על-מנת לדחות את הבקשה (ראו: רע"פ 9145/03 מוסייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). למעלה מן הדרוש, אציין כי גם לגופם של דברים, העונש שהוטל על המבקש תואם את מדיניות הענישה בעבירות כגון זו שבה הורשע, והוא אינו חמור כלל ועיקר. הלכה פסוקה היא כי בעבירות על חוק הכניסה לישראל ראוי להטיל עונש מאסר לריצוי בפועל, אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מרמת ענישה זו (ראו: רע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(1) 796). במקרה שלפנינו הביא בית-המשפט המחוזי בחשבון את מכלול הנסיבות לקולא ולא מיצה את הדין עם המבקש.

הבקשה נדחית. ממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה עימה. המבקש יחל לרצות את עונשו במועד שקבע בית-המשפט המחוזי.