פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4184/08 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
חליל אבו אל חסן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז מיום 30.4.08 בע"פ 6426-03-08 שניתן על-ידי כבוד השופט
אברהם טל – סג"נ
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד אברהם ילין
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקוה (ת"ד 1462/07) בגין פניית פרסה שלא בביטחה, לפי תקנה 44 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה ) וסעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה ); ועבירה של נהיגה בחוסר זהירות, לפי תקנות 21(ג) ו-21(ב)(2) לתקנות התעבורה.
לפי הנטען בכתב האישום, ביום 24.11.2006 נהג המבקש ברכב מסחרי בכביש מספר 57. באותה שעה נסעה באותו כביש מונית (להלן: המונית ). המבקש פנה שמאלה כדי לבצע פניית פרסה, לא שם לב לדרך, חסם את דרכה של המונית וכלי הרכב התנגשו. כתוצאה מהתאונה ניזוקו כלי הרכב ונגרמה למבקש חבלה של ממש.
ביום 27.2.2008 הרשיע בית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקוה (כבוד סגנית הנשיא א' וישקין ) את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, בקובעו כי בשל ניסיונו לבצע פניית פרסה יצר המבקש מחסום לרוחב הכביש, וזאת במקום חשוך בדרך בין עירונית ובתנאי דרך קשים. ביום 27.2.2008 גזר בית המשפט על המבקש קנס בסך 700 ש"ח או 45 ימי מאסר תמורתו; פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים; ו-3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.
על פסק דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז (ע"פ 6426-03-08).
בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא א' טל ) דחה את הערעור כנגד הכרעת הדין, בקבעו כי קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לתעבורה בדין יסודן, וקיבל את הערעור בנוגע לגזר הדין, בהעמידו את משך הפסילה בפועל על 3 חודשים בלבד.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא הורה על החזרת הדיון לבית המשפט לתעבורה לשם שמיעת ראיות, שכן בית המשפט התבסס בהכרעתו על ראיות שחרגו מחומר הראיות שהוסכם על ידי הצדדים.
בד בבד עם הגשת הבקשה הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות, וזאת אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.
הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית, ניתנת במקרים חריגים בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) (להלן: חניון חיפה ). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות, והמבקש לא הצביע על כל עילה המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית, בהתאם להלכת חניון חיפה . מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. הנסיבות המובילות להרשעתו של המבקש עולות בבירור גם מהעובדות שהוסכמו על ידי הצדדים, מהן נלמד כי המבקש ביצע את פניית הפרסה בדרך שיצרה מחסום לרוחב הכביש, וזאת בשעת לילה, ביוצרו בכך סיכון ממשי למשתמשים בדרך. משכך, לא מצאתי מקום להתערב בהרשעתו.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, ועמה ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, ט' באייר התשס"ח (14.5.2008).
ש ו פ ט