פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4207/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
אשרף אבו ח'רשיק – ת.ז. 021843016
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 11.5.08 בע"פ 70163/08 שניתן על-ידי כבוד
השופט שמואל ברוך
בשם המבקש:
עו"ד ג'וני שחאדה
בשם המשיבה:
עו"ד ירין שגב
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (מ 1039/07) בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה ); עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; ועבירה של נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן: פקודת ביטוח רכב מנועי ).
לפי הנטען בכתב האישום, ביום 22.2.2007 נשפט המבקש בהעדרו בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, ונגזרו עליו 40 ימי פסילה בפועל. ביום 9.3.2007 בשעה 9:50 הודע למבקש על הפסילה על ידי שוטר הסיור אבי כהן. באותו יום סמוך לשעה 10:30 נהג המבקש ברכב ונעצר על ידי שוטר כ-40 דקות בלבד לאחר שהודע לו דבר הפסילה. המבקש נהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף ובלא שנהיגתו מבוטחת.
ביום 3.2.2008 הרשיע בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת נ' פראג-לביא ) את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וזאת לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון שנערך בעניינו. ביום 18.3.2008 גזר בית המשפט על המבקש מאסר בפועל לתקופה של שבעה חודשיים; הופעל מאסר מותנה בן 45 יום שנגזר על המבקש בתיק 17795/06 לריצוי באופן חופף; מאסר על תנאי של 6 חודשיים למשך 3 שנים, והתנאי שלא ינהג בעת פסילה, או כאשר תוקף רישיון הנהיגה שלו פקע לתקופה של למעלה משנה; ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים.
על פסק דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו (ע"פ 70163/08).
בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ש' ברוך ) דחה את הערעור, וקבע שאין כל ראייה שתסתור את הממצאים שקבע בית משפט השלום בהכרעת הדין. לעניין העונש קבע בית המשפט כי בנסיבות המקרה, ולאור העובדה כי למערער 104 עבירות תעבורה קודמות, שחלקן בענייני בטיחות ממש, אין מקום להתערב בעונש שהוטל על המבקש.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, אשר בגדרה טוען המבקש כי בית המשפט של הערכאה הראשונה הכריע את דינו ללא נוכחותו, וזאת מבלי להזהירו כי אם לא יתייצב לדיון בית המשפט יכריע את דינו בהעדרו. עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט עת לא העניק משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המבקש, ולעובדה כי הוא המפרנס היחיד במשפחה ברוכת ילדים ופסילת הרישיון שהושתה עליו תפגע קשות במשפחתו. לבסוף טוען המבקש כי בית המשפט לא נתן משקל ראוי לטענה כי תפיסתו השנייה של המבקש הייתה רק לצורך הזזת רכב שהפריע לתנועה.
המשיבה מצידה סומכת את ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתה אין בעניינו של המבקש עילה למתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.
הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית, ניתנת במקרים חריגים בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית. מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירה אותה ביצע המבקש. מסיבות אלו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. לפני בית המשפט המחוזי עמדו כל הנתונים הרלוונטיים, ובית המשפט לא קיבל את גרסתו של המבקש כי הוא הזיז את הרכב, ולכן לא התחשב בה לעניין עונשו. בנוסף עמד בפני בית המשפט עברו התעבורתי של המבקש הכולל 104 הרשעות קודמות. אי לכך איני רואה מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
באשר לטענת המבקש כי לא ניתן לו יומו בבית משפט השלום, הרי שדינה להידחות. בדיון שנערך בבית המשפט השלום לפני מתן גזר הדין בשלב הטיעונים לעונש, המבקש לא עתר לביטול הכרעת הדין. כמו כן בית המשפט המחוזי דן בטענה זו ודחה אותה, ואיני רואה מקום להתערב בקביעה זו.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.
ניתנה היום, כ"א באייר התשס"ח (26.5.2008).
ש ו פ ט