החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 4248/06 רומן גולדקין נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · נהיגה בשכרות - ערעור על חומרת העונשבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על גזר דין של בית המשפט המחוזי בערעור על גזר דין בית משפט השלום לתעבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נהג שהורשע בנהיגה בשכרות שגרמה לתאונה ונגזר עליו מאסר בפועל של ארבעה חודשים. נקבע כי רשות ערעור שני מוגבלת לשאלות בעלות חשיבות כללית, וכי טענות לחומרת העונש אינן מקימות עילה אלא בסטייה ניכרת ממדיניות הענישה. העונש לא חרג ממתחם הענישה המקובל, והתעלמות המבקש מהפניה לגמילה נזקפה לחובתו.

העובדות

המבקש הורשע בנהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש ועבירות נוספות לאחר שסטה מנתיבו, חצה קו הפרדה רצוף ופגע חזיתית ברכב אחר, כשריכוז האלכוהול בדמו היה 383 מ"ג ל-100 מ"ל דם. בית משפט השלום גזר מאסר בפועל של ארבעה חודשים ופסילה של ארבע שנים, והמחוזי דחה את הערעור. המבקש נמנע מפנייה לגורם גמילה שאליו הופנה על ידי שירות המבחן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בעונש המאסר בפועל שהושת על נהג שנהג בשכרות וגרם לתאונה?
  2. 2.האם מקיימת בקשת רשות הערעור שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון בגלגול שלישי?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור שני אינה ניתנת כדבר שבשגרה ומוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מהעניין הפרטני

    ״הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות לחומרת העונש כשלעצמן אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה

    ״טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נהיגה בשכרות
  • רשות ערעור שני
  • חניון חיפה
  • סטייה ניכרת ממדיניות הענישה
  • חומרת העונש
  • מאסר בפועל
  • שירות המבחן
  • תאונת דרכים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

4248/06

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

רומן גולדקין

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 853/06 מיום 11.5.06 ניתן על-ידי כבוד השופט מ'

פינקלשטיין)

בשם המבקש: עו"ד אביעד

רייפר

בשם המשיבה: עו"ד יעל

שרף

החלטה

המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום לתעבורה בחיפה (תד 31105/04) בגין עבירה של נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62 (3), בקשר עם סעיף 39 (א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: פקודת התעבורה), בקשר עם סעיף 38 (1) לפקודת התעבורה ובקשר עם תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); עבירה של נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62 (2), בקשר עם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה; עבירה של התנהגות הגורמת נזק, לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה; עבירה של סטייה מנתיב נסיעה, לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה ועבירה של חצית קו הפרדה רצוף, לפי תקנה 36 (ב) לתקנות התעבורה.

לפי הנטען בכתב האישום, בתאריך 20.6.04 המבקש, אשר נהג ברכבו, גרם לתאונת דרכים כאשר סטה מנתיב נסיעתו, חצה קו הפרדה רצוף ופגע חזיתית ברכב שנסע במסלול הנגדי. התאונה נגרמה, כאשר המבקש היה שיכור ובדגימת דם שנלקחה ממנו נמצאו 383 מ"ג אלכוהול לכל 100 מ"ל דם, כלומר שיעור העולה פי שבעה על המידה המקסימאלית המותרת בחוק. כתוצאה מהתאונה נחבל המבקש בעצמו ונוסעת אשר נתלוותה אליו.

בתאריך 22.03.05 הרשיע בית-משפט השלום לתעבורה בחיפה (כבוד השופט ש' יציב) את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ובתאריך 14.3.06 גזר עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של ארבעה חודשים; מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים והתנאי הוא שהמבקש לא יעבור את העבירות של נהיגת רכב בשכרות, או כשהוא מסרב לבדיקת נשיפה, או כשהוא פסול מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה; פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של ארבע שנים וקנס כספי בסך 2,000 ש"ח.

כמו-כן יצוין, כי בפני בית-משפט השלום לתעבורה בחיפה עמד תסקיר מבחן בעניינו של המבקש, אשר בחן את נסיבותיו האישיות של המבקש ונמנע מלתת המלצה בעניינו, משום שהמבקש נמנע מפנייה לעמותת "אפשר", אשר אליה הופנה, על-מנת שזו תבצע אבחון מעמיק לגבי הרגלי ההתמכרות שלו לאלכוהול. מהתסקיר עולה, כי המבקש העיד על עצמו, כי "ישנן תקופות במהלכן שתה ללא גבול".

על גזר-דינו של בית-משפט השלום לתעבורה ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בחיפה. בא-כוחו של המבקש ביקש לבטל את המאסר בפועל שהושת על המבקש ולחילופין שעונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' פינקלשטיין) דחה את הערעור בקובעו, כי עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש הינו עונש ראוי וכי בית-המשפט לא החמיר עם המבקש, אשר נהג במצב של שכרות ובכך עבר עבירה חמורה ומסוכנת. בית-המשפט המחוזי ייחס חשיבות לכך, כי המבקש נמנע מפנייה לעמותת "אפשר" אשר אליה הופנה, על-מנת שזו תבצע אבחון מעמיק לגבי הרגלי השתייה שלו.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, אשר במסגרתה טוען המבקש, כי בית-המשפט המחוזי החמיר עימו עת שגזר עליו עונש מאסר בפועל. לטענת בא-כוחו של המבקש, המבקש הוא אדם חולה ומטופל בבית-חולים. לדבריו, במהלך חודש מאי 2006 הוא צפוי לסיים את הטיפול בבית-החולים ומיד בסוף הטיפול הוא יוכל להצטרף לתכנית הגמילה בעמותת "אפשר". לחילופין, ביקש בא כוח המבקש להמיר את עונש המאסר שהושת על המבקש בעבודות שירות.

מנגד, טוענת באת-כוח המשיבה, כי הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית, לפי הלכת ר"ע 103/83 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה ), שכן מדובר בערעור על חומרת העונש ותו-לא. עוד טוענת באת-כוח המשיבה, כי העונש שהוטל על המבקש איננו חורג ממדיניות הענישה המקובלת, בהתחשב בחומרת העבירות בהן הורשע המבקש. נסיבותיו האישיות של המבקש אינן חריגות מספיק בכדי לעמוד כנגד העבירות שעבר ולמלטו ללא עונש הולם.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון בגלגול שלישי, בהתאם להלכת חניון חיפה .

זאת ועוד, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). בענייננו, העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע ונסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות בית-משפט זה.

דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. התעלמות המבקש מהצעת שירות המבחן, כי יפנה לגורם מקצועי אשר יוכל לסייע לו להיגמל נזקפת בהחלט לחובתו ואין לו על מי להלין, אם הוא עצמו אינו מוכן לעשות את הצעד הראשון, על-מנת לחלץ את עצמו ממצב ההתמכרות בו הוא שרוי.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

החלטתי מיום 22.5.06 - בעניין עיכוב ביצוע גזר-הדין - מבוטלת.

על המבקש להתייצב ביום 31.8.06 לא יאוחר מהשעה 10:00 בתחנת המשטרה בזבולון (קריית-חיים), לשם תחילת ריצוי עונשו.

ניתנה היום, ה' באב תשס"ו

(30.7.06).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1רשות ערעור שני אינה ניתנת כדבר שבשגרה ומוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מהעניין הפרטני
  2. 2טענות לחומרת העונש כשלעצמן אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה