פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
437/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
עיסא מאג'ד
נ ג ד
המשיבה:
הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מחוז מרכז, בעפ"א 4332-09-08, מיום 07.1.09, שניתן על ידי
כבוד השופטת נגה אהד – ובקשת עיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד חנן כהן
בשם המשיבה:
עו"ד יעל מרמור
החלטה
1.
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז המרכז הורתה למבקש, בצו מנהלי, להרוס רצפת בטון במבנה חקלאי, אותה בנה שלא כדין. תוקפו של צו זה הוארך על ידי בית-משפט השלום בפתח-תקוה לאחר שנמצא כי אף שבדיעבד עלה בידי המבקש לזכות בהיתר בנייה מטעם הוועדה המקומית, הרי שההיתר שניתן אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ואף אינו תואם את הבנייה שנעשתה בפועל. בית-המשפט המחוזי לא מצא כי נפלה טעות בהחלטה זו, ודחה את ערעורו של המבקש.
2.
כעת עותר המבקש ליתן לו רשות לערער בפני בית משפט זה. לטעמו, חרגו ערכאות קמא מסמכותן כאשר דנו בחוקיות היתר הבנייה, והכריעו בניגוד לשיקול הדעת המסור לוועדה המקומית, וכן שגו במסקנה אליה הגיעו ביחס להיתר. המבקש הוסיף וטען, כי זכות הטיעון שלו הוגבלה בערכאות קמא.
3.
מנגד, טוענת המשיבה, כי המבקש אינו מעלה סוגיה משפטית כללית המצדיקה ליבון במסגרת ערעור נוסף. לגופו של עניין היא מטעימה, כי כשם שבתי-המשפט מוסמכים לדון בחוקיותם של היתרי בנייה במסגרת הליכים פליליים, הם מוסמכים לעשות זאת גם בהליך שעניינו צו הריסה מנהלי. באשר לטענת המבקש לגבי זכות הטיעון, הרי שאין בה ממש, הואיל ולא הונח לה כל בסיס ראייתי.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה לא ראיתי מקום לקיומו של ערעור שני. ערכאות קמא לא התיימרו ליטול לעצמן את הסמכויות שהוקנו בדין לרשויות התכנון. מאידך, הן היו רשאיות גם רשאיות לבחון את חוקיות החלטותיהן של רשויות התכנון, ומשמצאו כי הבניה בפועל אינה תואמת את ההיתר (במובן של שטח הבניה וגובהה מעל פני הקרקע), שוב אין ספק כי היו רשאיות להותיר את צו ההריסה על כנו. גם בטענה לפיה הוגבלה זכות הטיעון של המבקש לא מצאתי ממש, באשר פרוטוקול הדיון בפני ערכאות קמא לא צורף כלל לבקשה.
נוכח האמור, הבקשה נדחית, ועל כן בטלה ההחלטה לעכב את ביצוע צו ההריסה מיום ב' בשבט התשס"ט (27.1.09).
ניתנה היום, א' בניסן התשס"ט (26.03.09)
.
ש ו פ ט