החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 4373/06 יוסף אבו עראר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · גרם מוות ברשלנות בתאונת דרכים, רשות ערעור בפליליםבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על הרשעה בגרם מוות ברשלנות וגזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור של נהג שהורשע בגרם מוות ברשלנות בתאונת שרשרת שנגרמה כשסטה לנתיב הנגדי ונגזרו עליו מאסר בפועל ופסילה ארוכה. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, שכן הרשעה התבססה על קביעות עובדתיות שאינן נבחנות בערכאה שלישית, והעונש אינו עילה לרשות ערעור על דרך הכלל. נדחתה גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.

העובדות

בכתב אישום נטען כי המבקש סטה בחוסר זהירות לנתיב הנגדי בכביש הדרום, וכתוצאה מכך ארעה תאונת שרשרת של חמישה כלי רכב שבה נהרגה נוסעת ונפצעו שמונה אחרים, לרבות המבקש. בית המשפט לתעבורה הרשיע בגרם מוות ברשלנות וגזר 12 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי ו-10 שנות פסילה, והערעור לבית המשפט המחוזי נדחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם עניינו של המבקש מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור לערכאה שלישית?
  2. 2.מהו נטל ההוכחה המוטל על התביעה בתאונת דרכים שבה אין ביכולת הנאשם להעיד על נסיבות האירוע?
  3. 3.האם העונש שהושת על המבקש חמור מכפי הדרוש?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור תינתן כאשר עולה שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו של המבקש ובעלת היבט ציבורי עקרוני

    ״רשות ערעור ניתנת במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מגדר עניינו של המבקש״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הרשעה המבוססת על הכרעה בשאלות של עובדה אינה מצדיקה התערבות של ערכאת ערעור, ומקל וחומר של ערכאה שנייה

    ״בסופו של יום מדובר בהרשעה אשר התבססה על הכרעה בשאלות שבעובדה, בהן אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    על דרך הכלל טענות לגבי העונש אינן מהוות עילה למתן רשות ערעור, אלא בחריגים

    ״באשר לעונש, כידוע, על דרך הכלל, הוא אינו מהווה עילה למתן רשות לערער״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • גרם מוות ברשלנות
  • תאונת דרכים
  • רשות ערעור
  • שאלה בעלת חשיבות כללית
  • נטל ההוכחה
  • עונש
  • עיכוב ביצוע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

4373/06 - א'

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

יוסף אבו עראר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 1.5.05,

בתיק ע"פ 7017/05, שניתן על ידי כבוד הנשיא י' פלפל והשופטים: נ' הנדל, ש'

דברת

ובקשה לעיכוב ביצוע העונש

בשם המבקש: עו"ד גלעד

אבני

החלטה

1.בכתב אישום שהוגש נגד המבקש, יוסף אבו עראר, נטען, כי בחודש פברואר 2001 הוא נהג ברכב באחד מכבישי הדרום בחוסר זהירות ובקלות ראש, ובתוך כך סטה לנתיב הנגדי לכיוון נסיעתו ללא הצדקה. כתוצאה מכך ארעה תאונת שרשרת בה היו מעורבים חמישה כלי רכב, ולמרבה הצער, נספתה בתאונה אחת מן הנוסעות ושמונה אחרים, וביניהם המבקש, נפצעו.

2.בית-המשפט לתעבורה בחן את ראיות הצדדים, ובכללן את עדות המבקש שטען כי אינו זוכר דבר מקרות התאונה, ואת עדויות המומחים, ומצא כי האשם לתאונה רובץ לפתחו של המבקש שסטה מנתיבו לנתיב הנגדי, ועל כן הרשיעו בעבירה של גרם מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בשילוב עם סעיף 64 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961. בבואו לגזור את העונש, נתן בית-המשפט את דעתו לתוצאותיה הקטלניות של התאונה, לעובדה כי לחובת המבקש נזקפות 80 עבירות תנועה, למצבו הבריאותי הרעוע, ולתסקירו של שירות המבחן, ונוכח כל אלה השית עליו 12 חודשי מאסר, 8 חודשי מאסר על תנאי ו-10 שנות פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה.

3.ערעורו של המבקש לבית-המשפט המחוזי, נדחה. נקבע, כי אין מקום לשעות לטענותיו באשר להכרעת הדין, הואיל והיא מבוססת ומנומקת כדבעי. באשר לגזר-הדין נקבע, כי חומרת העבירה ועברו המכביד של המבקש, חייבו להחמיר עמו.

4.כעת עותר המבקש כי תינתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-משפט קמא, בטענה כי עניינו מעלה שאלה משפטית שטרם נדונה בפסיקה - מהו נטל ההוכחה המוטל על התביעה בתאונת דרכים בה אין ביכולתו של המבקש להעיד על נסיבות האירוע, ובפרט מקום בו הוכח קיומו של נזק ראייתי. המבקש שב ומעלה טענות ששטח בפני ערכאות קמא, ומוסיף כי העונש שהושת עליו חמור מכפי הדרוש באשר לא ניתן בו משקל ראוי ל נסיבותיו האישיות הקשות.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל דעה כי דינה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור ניתנת במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מגדר עניינו של המבקש, ויש בה היבט ציבורי עקרוני המצדיק דיון בפני ערכאה שלישית. חרף ניסיונו של המבקש לשוות לעניינו היבט מסוג זה, בסופו של יום מדובר בהרשעה אשר התבססה על הכרעה בשאלות שבעובדה, בהן אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב, ומקל וחומר לא תעשה זאת ערכאת ערעור שנייה. כך או כך, עיון בהכרעת הדין מלמד כי אשמתו של המבקש הוכחה ברמה הנדרשת בפלילים, והיא שבה ונבחנה על ידי בית המשפט המחוזי. לא מצאתי כי הוכחה עילה לבחינתה בשלישית. באשר לעונש, כידוע, על דרך הכלל, הוא אינו מהווה עילה למתן רשות לערער, ואף שלכלל זה נקבעו חריגים, לא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עליהם (רע"פ 10213/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646; רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל , לא פורסם).

אשר על כן, הבקשה נדחית, ועימה גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.

ניתנה היום, ג' בסיוון תשס"ו

(30.5.2006).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1רשות ערעור תינתן כאשר עולה שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו של המבקש ובעלת היבט ציבורי עקרוני
  2. 2הרשעה המבוססת על הכרעה בשאלות של עובדה אינה מצדיקה התערבות של ערכאת ערעור, ומקל וחומר של ערכאה שנייה
  3. 3על דרך הכלל טענות לגבי העונש אינן מהוות עילה למתן רשות ערעור, אלא בחריגים