רע"פ 4407/03 גראד אבו גראד נ. מדינת ישראל

1.נגד המבקש הוגש כתב-אישום, המייחס לו עבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורים, גניבה, גניבת רכב, היזק במזיד לרכב, נסיעה לאחור באי-זהירות, נהיגה בקלות ראש ושהייה בלתי חוקית בישראל. על-פי העובדות המתוארות בכתב-האישום, ביום 11.9.02 לאחר חצות, פרצו המבקש ושני נאשמים נוספים, בעת ששהו בישראל שלא כחוק, לבית ולדירה ברמת-השרון וגנבו חפצים שונים וביניהם: מפתחות רכב, שעון, נעלי "נייקי", פאוץ' על כל תכולתו, וכן את רכבו של אחד המתלוננים. השלושה נמלטו ברכב הגנוב לכיוון צפון ומשהבחינו במחסום משטרתי בצומת כפר שמריהו, נסעו לאחור עד שנתקלו בקיר ונטשו את הרכב. לאחר מרדף רגלי נתפסו כולם על-ידי השוטרים.

2.בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופט צ' קאפח) הרשיע את המבקש, על-יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב-האישום. בשלב הטיעונים לעונש, ציינה באת-כוח המשיבה כי המבקש הורשע בעבר ואף ריצה עונשי מאסר בעבירות דומות לעבירות בהן הורשע בתיק זה. עוד ציינה באת-כוח המשיבה, כי בעת שהמבקש ביצע את העבירות בהן הורשע היה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה לתקופה של 20 חודשים. על כן, ביקשה באת-כוח המשיבה להפעיל את עונש המאסר המותנה במצטבר לעונש המאסר בפועל שיוטל עליו וכן לשלול את רישיון הנהיגה שברשותו. בא-כוח המבקש טען, כי על רקע המצב הכלכלי העגום של תושבי השטחים ובכללם המבקש, ולנוכח הודאתו של המבקש במעשים המיוחסים לו, יש להסתפק בהפעלת עונש המאסר המותנה ובהטלת עונש מאסר מותנה נוסף, בגין ההרשעה הנוכחית.

בית-המשפט הדגיש בגזר-דינו את התנהגותו העבריינית החוזרת ונשנית של המבקש והטיל עליו עונש מאסר בפועל למשך 24 חודשים וכן הפעיל, במצטבר, את עונש המאסר המותנה, כך שבסך-הכל ירצה המבקש 44 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, הטיל בית-משפט השלום על המבקש עונש מאסר מותנה - לתקופה של 12 חודשים למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר לגבי עבירות על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב, 1952, ולתקופה של 24 חודשים למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר לגבי עבירות רכוש – וכן עונש של פסילת רישיון לתקופה של שנתיים.

3.המבקש ערער לבית-המשפט המחוזי על חומרת העונש שנגזר עליו וטען כי העונש חורג בצורה קיצונית ובלתי צודקת מן העונשים שקיבלו שותפיו לביצוע העבירות, למרות שנסיבותיהם האישיות דומות.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטים י' גרוס, א' קובו ומ' רובינשטיין) סבר כי העונש שהוטל על המבקש אינו חמור כשלעצמו, בהתחשב בחומרת העבירות, בעברו הפלילי ובכך שהיה תלוי ועומד נגדו, להבדיל מן הנאשמים האחרים, עונש מאסר מותנה. יחד עם זאת, לאור עקרון אחידות הענישה ולאור העובדה שבמקרים רבים נוהגים בתי-המשפט לקבוע כי חלק מן המאסרים המותנים יופעלו בחופף למאסר שהוטל בגין העבירות בהן הורשע הנאשם, ראה בית-המשפט לנכון להפחית את תקופת המאסר הכוללת שנגזרה על המבקש לכדי 38 חודשים. יתר חלקי גזר-הדין, כך קבע בית-המשפט, יעמדו בעינם.

4.מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בה עותר המבקש להקלה נוספת בעונשו עקב מצבו המשפחתי הקשה. המשיבה מתנגדת למתן רשות לערער.

עניינה של הבקשה בחומרת העונש בלבד, והיא אינה מגלה עילה לדיון ב"גלגול שלישי". הערכאות הקודמות שקלו את מכלול השיקולים הרלוונטיים לצורך גזירת דינו של המבקש, לרבות נסיבותיו האישיות, ולא מצאתי מקום לשנות מהעונש שהוטל על המבקש לאחר שהוקל באופן ממשי על-ידי ערכאת הערעור.

הבקשה נדחית.