רע"פ 4428/08 ירון קרן נ. מדינת ישראל

1.

בית-המשפט לתעבורה בתל-אביב הרשיע את המבקש בעבירה של גרימת מוות ברשלנות תוך כדי נהיגה. בעקבות הרשעתו נגזרו לו 10 חודשי מאסר, שנה מאסר על-תנאי, פסילה מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 10 שנים וקנס בסך 3,000 ש"ח. הרקע לאישום היה תאונת דרכים בה מצא את מותו רוכב קטנוע. נטען, כי המבקש הגיע לצומת מתוך כוונה לפנות שמאלה, וכאשר ניסה להשתלב בתנועה לא הבחין בקטנוע המתקרב משמאלו, חסם את דרכו וגרם לתאונה.

2.

ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי מרכז, כוון תחילה כנגד שני חלקיו של פסק הדין, אולם בהמשך מיקד את ערעורו לעניין גזר-הדין בלבד. הערעור התקבל חלקית במובן זה שתקופת המאסר הועמדה על שמונה חודשים. לאותה תוצאה הגיע בית המשפט המחוזי נוכח נסיבות חייו של המבקש: מוסיקאי, יליד שנת 1979, ללא הרשעות קודמות, ששירת שירות צבאי מלא כלוחם בצנחנים. כן נלקח בחשבון תסקיר מבחן שהוגש בעניינו, המתאר את מצבו הנפשי הקשה בעקבות התאונה, ובו נכללה המלצה להימנע מגזירתו של מאסר ממש. עם-זאת, נקבע כי לא היה מקום להימנע כליל מגזירתו של מאסר, עקב תוצאתה הקשה של התאונה.

3.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. הוא חוזר ומדגיש את נסיבותיו האישיות, את נסיבות התאונה, ואת השקפתו כי הרשלנות בה חטא אינה מצויה ברף גבוה.

4.

אין בידי להיעתר לבקשה. ההלכה הנוהגת היא כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1), 646 (2003)) למעט מקרים חריגים, ולא מצאתי כי מקרה זה נמנה עליהם. אדרבא, התאונה בה היה מעורב המבקש, היא דוגמה מובהקת לכך שבמעט תשומת לב, שלא לדבר על חובתו של נהג להקפיד לקיים את דיני התעבורה, ניתן היה למנוע, ובנקל, את התאונה והתוצאה המחרידה שהיתה כרוכה בה. בהגיעו לצומת לא הבחין המבקש ברוכב הקטנוע, אף על פי שתנאי הזירה אפשרו זאת, ועל כן המסקנה היחידה אשר התחייבה היא כי עובר לכניסתו לצומת לא בחן המבקש את הנעשה לשמאלו, ומכאן ועד לחסימת דרכו של הקטנוע היתה קצרה. בנסיבות אלו לא מצאתי בעונש, אשר נבחן בידי ערכאות קמא, דבר המצדיק בחינה בפני ערכאה שלישית, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב ביום א' בתמוז התשס"ח (7.7.2008), עד לשעה 11:00.