רע"פ 4541/09 אחמד עוקר נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע על פי הודאתו בבית משפט השלום בעבירות של תקיפת בן זוג ותקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש. בית משפט השלום גזר עליו עונש של ששה חודשי מאסר בפועל ושנים עשר חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. כן הפעיל בית משפט השלום עונש של ארבעה חודשי מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו במצטבר לעונש המאסר שנגזר עליו. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על גזר הדין וערעורו נדחה.

2.

בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה נדחתה אף היא על ידי השופט ס' ג'ובראן ביום 30.8.2009 ונקבע כי על המבקש להתייצב לתחילת ביצוע עונשו ביום 1.10.2009. ביום 30.9.2009 הגיש המבקש "בקשה דחופה לדחיית מועד ריצוי מאסר", בנימוק כי למבקש נחוץ זמן התארגנות. בקשה זו נדחתה על ידי השופט ג'ובראן באותו יום.

3.

כעת מונחת לפניי בקשה נוספת לעיכוב ביצוע עונש המאסר. בקשה זו הוגשה למזכירות בית המשפט ביום 4.10.2009, לאחר המועד שבו היה על המבקש להתייצב למאסרו, והועברה לטיפולי היום, 6.10.2009. בבקשה זו טוען המבקש כי בד בבד עם הגשת הבקשה הוא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לקיים דיון נוסף בעניינו, ונסיבה זו מצדיקה, לטענתו, את עיכוב ביצוע העונש.

4.

דינה של בקשה זו להידחות. הגשת בקשה להארכת מועד לשם הגשת בקשה לקיום דיון נוסף, כשלעצמה, אינה מצדיקה את עיכוב ביצוע העונש. בנוסף, העובדה שבקשה זו הוגשה לאחר המועד שבו היה על המבקש להתייצב למאסרו, מהווה שיקול נוסף לדחיית הבקשה.

על המבקש להתייצב לריצוי עונשו ללא כל דיחוי נוסף.