רע"פ 4585/12 מוגרבי מחמד נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים צ' סגל, סגן הנשיאה – אב"ד, מ' יועד הכהן וב' גרינברג ) בעפ"ג 34417-03-12, מיום 21.5.2012.

בפסק דינו קיבל בית המשפט את ערעור המדינה על קולת העונש, אשר נגזר על המבקש בבית המשפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' פולוק ), ביום 8.02.2012.

הליכים קודמים

2.

המבקש הורשע בבית משפט השלום, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו

לו בכתב אישום מתוקן, כדלקמן:

א.

פציעה בנסיבות מחמירות (בת זוג), לפי סעיף 334 בנסיבות סעיף 333 (ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ( להלן : "חוק העונשין ").

ב.

שתי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת הזוג, לפי סעיפים 380 ו-382 (ב) לחוק העונשין.

התיאור העובדתי בכתב האישום, מלמד על שימוש באלימות מצד המבקש, תושב שועפת, כלפי רעייתו ( להלן : " המתלוננת "), לה נישא לפני כ- 3 שנים.

ביום 27.10.2011, הכה המבקש את המתלוננת באפה, באמצעות אבזם חגורה, וגרם לה לחתך עמוק שהצריך שישה תפרים.

בשני מועדים נוספים, תקף המבקש את המתלוננת בכך שסטר לה וגרם לה להמטומה בפניה.

בעקבות הודאתו באשמה, נגזרו על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על-תנאי.

3.

המדינה ערערה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קיבל את הערעור והעמיד את עונש המאסר בפועל, אשר הושת על המבקש, על 15 חודשים.

בית המשפט המחוזי ציין בפסק דינו כי לחובת המבקש הרשעות קודמות רבות במגוון של עבירות, ובכלל זה עבירות אלימות, בגינן הוא ריצה בעבר תקופת מאסר בפועל.

עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי יש להחמיר בענישה, בשים לב לאופי העבירות בהן הורשע המבקש ותוצאתן החמורה. עם זאת, החליט בית המשפט המחוזי שלא למצות את הדין עם המבקש והסתפק, כאמור, בעונש מאסר בפועל בן 15 חודשים.

הבקשה

4.

המבקש הגיש ממקום כלאו את בקשתו לרשות ערעור, בעצמו. לטענתו, הוא מצוי כיום בקשר טוב עם אשתו, שהיא בהריון, וזקוקה לו מאוד מבחינה פיזית, נפשית וכלכלית. הוא מבין את חומרת העבירות שביצע ומקבל אחריות מלאה על מעשיו, ולדידו אין חשש כי ישוב לנקוט באלימות כלפי רעייתו.

הימצאותו בכלא פוגעת קשות בבני משפחתו, אשתו ושני ילדיו הקטנים, והוא מבקש להושיט לו יד לעזרה, ולהקל בדינו.

דיון והכרעה

5.

דין הבקשה לרשות הערעור להידחות.

הבקשה נסבה על עניין העונש, אשר הושת על המבקש במסגרת ערעור המדינה, וככלל, טענות הנוגעות לחומרת העונש אינן מצדיקות מתן רשות ערעור (ראו, למשל, רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל [לא פורסם, 22.04.2010], ו-רע"פ 3969/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל [לא פורסם, 18.05.2012]).

גם לגופו של עניין, אין מקום להיענות לבקשה. המבקש הורשע בביצוע מעשי אלימות כלפי רעייתו, תוך גרימת חבלות לא קלות על פניה. בית המשפט המחוזי נתן משקל, לחובת המבקש, גם לעברו המכביד, והתוצאה העונשית אליה הגיע אינה סוטה ממדיניות הענישה, והיא אף נוטה לקולא.

בנסיבות אלה, אין כל הצדקה לדון בעניינו של המבקש במסגרת הליך שיפוטי נוסף.

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור.