פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4642/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
עבד נאטור
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתיק
ע"פ 71166/06, מיום 21.5.07, שניתן על ידי סג"נ ז' המר, והשופטים: א'
שהם, וי' שיצר
ובקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין
בשם המבקש:
עו"ד שועאע מנצור
החלטה
1.
המבקש הורשע בבית-משפט השלום בכפר-סבא, על-פי הודאתו, בעבירות של העסקה והלנת תושב שטחים שלא כדין, לפי סעיפים 12א(א) ו-12(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ובגין כך נגזרו לו חמישה חודשי מאסר.
המבקש ערער על חומרת העונש לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר קיבל את הערעור בחלקו נוכח מצבו הרפואי של המבקש, וקבע כי הוא ישא בשלושה חודשי מאסר בלבד. כמו כן, הוטל עליו קנס בסך 5,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו.
2.
על החלטה זו מלין המבקש, והוא עותר ליתן לו רשות לערער גם בפני בית משפט זה. נטען, כי לשליחתו לכלא עלולה להיות הלשכה חמורה נוכח מצב בריאותו ונסיבותיו האישיות. עוד טוען הוא, כי הטלת הקנס על-ידי ערכאת הערעור נעשתה בחוסר סמכות מאחר והיא מהווה החמרה בעונש.
3.
דין הבקשה להידחות. על דרך הכלל, חומרת העונש כשלעצמה אינה מהווה עילה למתן רשות לערער (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות, אשר נתנו את דעתן לנסיבותיה של העבירה ולטענותיו של המבקש – ובכך די. אף לגוף העניין לא מצאתי כי בהחלטתו של בית-משפט קמא נפלה שגגה, באשר היא מאזנת בין נסיבותיו האישיות של המבקש ובין חומרתה של העבירה. זאת ועוד – הקנס שהושת עליו אינו מהווה החמרה בעונשו כטענתו, שכן תוצאתו הסופית של הערעור – קיצור המאסר וקביעת הקנס תחתיו – היא שעונשו הומתק (ראו ע"פ 510/75, 60/76 ליפשיץ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(3), 24, 20; דנ"פ 8086/01 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד נט(5), 625; רע"פ 2226/07 מוראד נ' מדינת ישראל , לא פורסם).
אשר על כן, הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.
ניתנה היום, י"ב בסיון תשס"ז (30.5.07).
ש ו פ ט