פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4725/21
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקש:
אלון דמרי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק עפ"ג 33532-12-20 מיום 31.5.2021
שניתנה על ידי כב' השופט העמית אברהם טל
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט א' טל ) מיום 31.5.2021 בעפ"ג 33532-12-20, בגדרה נמחקה בקשת המבקש לחיוב שב"ס בהוצאות משפט.
1.
המבקש הורשע על פי הודאתו בביצוע שורת עבירות מין, בהן בעילה אסורה בהסכמה וצריכת זנות מקטין לפי סעיפים 346(א)(1) ו-203ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 והפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006. הוא נדון ל-60 חודשי מאסר בפועל (ת"פ (שלום רח') 35823-01-17 מדינת ישראל נ' דמרי (12.3.2018) (להלן: תיק בית משפט השלום )). ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדחה, לאחר שהמבקש חזר בו מערעורו (עפ"ג 51170-04-18 דמרי נ' פרקליטות מחוז מרכז (6.11.2018)).
2.
בהמשך, הגיש המבקש לתיק בית משפט השלום בקשות לחיוב שירות בתי הסוהר בהוצאות משפט. הבקשות נדחו בהחלטות מימים 16.11.2020, 17.11.2020 ו-23.11.2020.
3.
המבקש ערער על החלטות אלה לבית משפט קמא, וערעורו נדחה. בפסק הדין מצא בית המשפט המחוזי כי שב"ס אמנם התעכב בהעברת מסמכים למבקש, ואולם לא הוכח כי נגרם לו נזק כתוצאה מכך, ולפיכך אין מקום לחייב את שב"ס בהוצאות (עפ"ג 33532-12-20 דמרי נ' פרקליטות מחוז מרכז (14.3.2021)).
4.
המבקש ביקש לקבל לידיו את פרוטוקול הדיון שנערך בבית משפט קמא, וביום 13.4.2021 הורה בית משפט קמא כי הפרוטוקול יועבר למבקש.
5.
בהמשך, פנה המבקש בבקשה נוספת לחייב את שב"ס בהוצאות, לאחר שלטענתו פרוטוקול הדיון לא הועבר לידיו, בניגוד להחלטת בית משפט קמא מיום 13.4.2021. ביום 7.5.2021 הורה בית המשפט לשב"ס להגיב על הטענה.
6.
מתגובת שב"ס עלה כי ככל שהתקבלו החלטות הנוגעות למבקש, הן הועברו לידיו על ידי מנהל האגף במתקן הכליאה בו הוחזק. עוד עדכן שב"ס, כי המבקש הועבר לבית סוהר אחר, לבקשתו, וכי הוא יוזמן לראיון בבית הסוהר אליו הועבר, במהלכו יבדקו טענותיו ויוענק לו סיוע בכל הנוגע להמצאת המסמכים הנדרשים.
7.
בעקבות תגובה זו, הורה בית משפט קמא על מחיקת בקשת המבקש, בהחלטה מיום 31.5.2021.
8.
המבקש, אשר אינו מיוצג בהליך שלפניי, לא השלים עם מחיקת בקשתו. מכאן בקשת רשות הערעור.
9.
לאחר עיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, שכן היא אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, ואין כל חשש כי דחייתה תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 823/21 טאטור נ' מדינת ישראל (8.2.2021)). הלכה למעשה, וחרף ניסיון המבקש לצייר את בקשתו ככזו הממוקדת בהחלטה שהתקבלה רק בבית משפט קמא, הרי שמדובר בבקשה לערעור "בגלגול שלישי" על החלטת בית משפט השלום שלא לחייב את שב"ס בהוצאות משפט לזכותו של המבקש. מן הבקשה לא עולה כל עילה או נימוק אשר יצדיקו את הדרשות בית משפט זה לעניין.
10.
יחד עם זאת יוער, כי ככל שכוונת המבקש הינה להשיג על תנאי מאסרו או על נושא אחר הקשור ביחס שב"ס כלפיו, הרי שההליך המתאים לכך הוא עתירת אסיר לפי פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971. המבקש ער לקיומה של אפשרות זו, ואף עשה בה שימוש במספר הזדמנויות בעבר (ראו, למשל: רע"ב 1394/21 דמרי נ' שב"ס (22.4.2021); רע"ב 321/20 דמרי נ' שב"ס (5.2.2020)).
11.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ב' באב התשפ"א (11.7.2021).
ש ו פ ט